מאבקים סביבתיים בגליל ובגולן: אנרגיה ירוקה אך לא בכל מחיר

“כן לאנרגיה מתחדשת, לא לפגיעה בטבע ובנוף הגולן” – זו העמדה שביטאה רשות הטבע והגנים ב-2017 נגד התוכניות להקמת טורבינות רוח להפקת חשמל ברמת הגולן הכבושה.

במהלך שנות ה-80 וה-90 החלה הקמתן של טורבינות רוח ברמת הגולן. בשנים האחרונות חלה האצה בפיתוח, עם הקמתה של חוות רוח בעמק הבכא ב-2018. השנה החלה הקמת חוות רוח בדרום רמת הגולן, סמוך לתל פארס. החווה, בבעלות החברות הפרטיות אנלייט ואוירם, צפויה לכלול 39 טורבינות ולהפיק 190 מגה ואט שיימכרו לחברת החשמל. התוכנית להקמתה אושרה בממשלת נתניהו-גנץ בשנת 2020. כמו כן קיימות תוכניות להקמת טורבינות רוח סמוך ליישובים הסוריים הכבושים מג’דל שמס, מסעדה, בוקעאתא ועין קניא שבצפון הרמה. התושבים, שכפריהם סופחו לישראל עם סיפוח רמת הגולן ב-1981, מתנגדים בחריפות להקמת הטורבינות. יצוין כי נכון ל-2016, פחות מ-10% מתושבי הכפרים החזיקו בתעודת זהות ישראלית.

מרשות הטבע והגנים נמסר: “המדינה עומדת בפתחו של תהליך הכרחי של מעבר מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מתחדשות. אך יותר ויותר חוקרים בארץ ובעולם מעלים חששות מפני תופעות הלוואי של חלקן – החל בפגיעה בבריאות בני האדם המתגוררים בקרבת מקום וכלה בפגיעות מוכחות במערכות אקולוגיות רגישות. בעוד שהפגיעה בבעלי הכנף תהיה אנושה, תוספת האנרגיה הצפויה למשק החשמל מטורבינות הרוח בתל פארס תהיה זעירה – פחות מ-0.5% מכלל אנרגיית החשמל”.

משרד האנרגיה הציב לעצמו יעד לייצר 800 מגה ואט בשנה מאנרגיות מתחדשות, ולשם כך מקדם הקמה של חוות רוח נוספות באזור עין חרוד, כסרא-סמיע ויאנוח ג’ת בגלבוע ובגליל, וסמוך לערד שבנגב. התנגדות התושבים נובעת מהפגיעה בנוף, ממפגעי רעש וריצוד (החזר אור מלהבי הטורבינות לכיוון בתי התושבים) ומפגיעה בשטחים הפתוחים המצטמצמים והולכים. החברה להגנת הטבע מסרה: “יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח עד אשר יצטבר די ידע יישומי על אודות השפעות המתקנים שכבר הוקמו על סביבתן האנושית והטבעית בהיבטים של בריאות, פיתוח ודיור, נוף ובעלי כנף”.

לפי רשות הטבע והגנים, “האנרגיה המתחדשת רצויה, אך לא בכל מחיר ולא בכל מקום, ורק לאחר סקרים מקצועיים ומקיפים לבחינת השלכות אמצעי הייצור וההולכה שלה על בעלי הכנף – הנודדים והמקומיים. הגולן – היום אזור ספר מן האחרונים בארץ שאליו ניתן לברוח ולהתענג בו על מרחבים פתוחים, פסטורליים ונטולי הפרעות נופיות – ישנה את פניו בעתיד הנראה לעין ויוותר ללא נשרים, ללא רחמים וללא דורסים גדולים אחרים. וכל זה בגלל החלטה מוטעית”.

שיטות התכנון האגרסיבי הרווחות בישראל מסבות נזק רב לתושבים ולסביבה. נוכח התנגדותם של התושבים ושל ארגוני סביבה ומומחי תכנון, עמדת משרד האנרגיה היא לכל הפחות תמוהה. התועלת האנרגטית הצפויה מהטורבינות נמוכה, וניתן למצוא לה חלופות ירוקות כמו התקנת פאנלים סולאריים על גגות הבתים, שיצמצמו את הפגיעה בשטחים פתוחים. על המעבר למשק אנרגטי ירוק להתבצע תוך שיתוף דמוקרטי של התושבים ולא מעל ראשם, ולהביא בחשבון שיקולים סביבתיים נוספים.