ניכו חוסרים בקופה משכר הקופאים: אושרה תביעה ייצוגית נגד רמי לוי

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר אתמול (שלישי) בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד רשת "רמי לוי שיווק השקמה", בעקבות ניכוי חוסרים שהתגלו בקופות משכרם של קופאיות וקופאים. בית הדין הבהיר כי חוסר בקופה אינו נחשב "חוב" של העובד כלפי המעסיק שניתן לנכות משכרו בהתאם לחוק הגנת השכר – גם אם העובד חתם על טופס "המאשר" לכאורה את הניכוי.

ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת רחל בר"ג-הירשברג, קובעת כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה הייצוגית תוכרע לטובת קבוצת העובדים. בית הדין הגדיר את הקבוצה ככל עובדי רמי לוי שמילאו תפקיד של קופאי או קופאית בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור, ושמהם ניכתה החברה כספים בגין חוסרים בקופה. את התביעה הגישו שני קופאים לשעבר ברשת באמצעות עו"ד צבי מנדלסון, לאחר שמשכרו של האחד נוכו 45.7 שקלים ומשכרו של האחר נוכו 257.5 שקלים, בעקבות טענות החברה לחוסרים שנמצאו בקופות שעליהן עבדו.

במרכז הדיון המשפטי עמדה הוראת סעיף 25 בחוק הגנת השכר, המתירה למעסיק לנכות משכרו של עובד "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק", בתנאי שלא ינוכה יותר מרבע משכר העבודה. השאלה שנדרשה להכרעה הייתה אם חוסר כספי שנמצא בקופה בסוף משמרת יכול אכן להיחשב "חוב" כזה המאפשר את ניכויו מהשכר.

בית הדין השיב על כך בשלילה והבהיר כי את המונח "חוב בחוק" יש לפרש באופן מצומצם, וכי מטרת הסעיף אינה לאפשר למעסיק לחייב עובד באחריות לנזקים שגרם. עוד הזכיר כי החוק מאפשר ניכוי בגין עבירת משמעת – רק במקומות שבהם מוסדר קנס שכזה בהסכם קיבוצי או בחוק ספציפי – במסגרת הליך סדור הכולל, בין היתר, ועדה פריטטית הכוללת נציגי עובדים לצד נציגי המעסיק.

לפי ההחלטה, "חוב" על פי כוונת המחוקק צריך להיות סכום קצוב, מוכח, מוסכם על הצדדים וידוע מראש הן לעובד והן למעסיק – זאת בעוד חוסר בקופה מצריך בירור מורכב כדי לקבוע מה גרם לו ומי אחראי לו, ועשוי להיגרם מסיבות רבות, ובהן טעות בחיוב, לקוח שמוסר שטר מזויף, החלפת קופאים ללא ספירה מסודרת, טעות במתן עודף, מטבעות או שטרות שנופלים ונעלמים ואף טעויות בספירת הקופה. בית הדין אף מצא כי במקרים רבים החוסרים אינם עוברים בירור מלא – ובירור מסודר מתבצע רק כאשר החוסר עולה על מאה שקלים. עוד העידו נציגי החברה כי בכ-90% מהמקרים העובדים מסכימים לחתום על טופס הניכוי. בית הדין ציין כי אם מקורו של החוסר כלל לא נבדק, לא ניתן בהכרח לקבוע כי מדובר בחוב של העובד.

ביחס לטענה להפרת חוק שכר מינימום נקבע כי החומר שהוצג אינו מאפשר עדיין הכרעה, והעניין יתברר בהליך העיקרי. רשת רמי לוי נדרשה להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים. עם זאת, כבר בשלב זה נפסקו עבור בא כוח התובעים 25 אלף שקל שכר טרחה עד לשלב זה, ועבור כל אחד משני התובעים 4,000 שקל הוצאות.

יצוין שלפני תשע שנים קבע בית הדין לעבודה שרמי לוי פגע בהתאגדות עובדיו והביא לחיסול ניסיון ההתארגנות, והוטלו על החברה פיצויים של כ-1.5 מיליון שקל, הסכום הגבוה ביותר שנפסק עד היום בגין פגיעה בהתארגנות. כמו כן, בשנת 2021 הרשיע בית משפט השלום בירושלים בכירים בחברה בפגיעה בפרטיות לקוחות הסלולר שלה, לאחר שהשתמשו במאגרי המידע שלה בניגוד לחוק. בין היתר נקבע שאספו כך מידע על מובילת ההתארגנות.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127516