מתקפה על ההשכלה הגובהה ועליית מדרגה בדיכוי האופוזיציה בטורקיה

שלטונו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פתח לפני כשבועיים במסע רדיפה נוסף נגד האופוזיציה במדינה. מאות שוטרים חמושים פרצו ב-24 במאי האחרון למטה הארצי של מפלגת העם הרפובליקאית – מפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה, תוך ירי גז מדמיע וקליעי גומי. השוטרים פינו את הבניין בכוח וסגרו אותו עד להודעה חדשה, לאחר שמפלגת האופוזיציה סירבה להכיר בהחלטה שערורייתית של בית המשפט הטורקי נגדה.

מערכת המשפט בטורקיה איבדה זה כבר את עצמאותה, ועתה היא נשלטת לחלוטין בידי שלוחי הממשלה ומשמשת כלי בידי ארדואן לרדיפת מתנגדיו. ב-21 במאי הכריז בית המשפט באנקרה כי הבחירות הפנימיות שקיימה מפלגת העם הרפובליקאית לבחירת הנהגתה ב-2023 לא נערכו לפי החוק, וכי תוצאותיהן בטלות ומבוטלות. משמעות ההחלטה היא – הדחת מנהיג האופוזיציה אוזגור אוזל, הנחשב יריבו המרכזי של ארדואן.

ב-2023 נערכו בחירות לנשיאות טורקיה, בהן גבר ארדואן על מועמד מפלגת העם הרפובליקאית כמאל קיליצ'דאראולו – פוליטיקאי אפרורי למדי, בן 78, שכיהן בעבר כמנהל המוסד לביטוח לאומי של טורקיה. בעקבות תבוסתה, ניהלה מפלגת האופוזיציה בחירות פנימיות, בהן נבחר אוזגור אוזל להחליף את קיליצ'דאראולו. אוזל, בן 51, נחשב כריזמטי ונמרץ בהרבה מקודמו. ב-2024 הנחילה המפלגה בראשותו תבוסה ניצחת למפלגת השלטון בבחירות המקומיות. מפלגת העם הרפובליקאית זכתה אז בראשות שש הערים הגדולות במדינה: איסטנבול, אנקרה, איזמיר, אנטליה, בורסה ואדנה.

בתגובה נקם ארדואן במתנגדיו. ראשי הערים של איסטנבול, אנטליה, בורסה ואדנה, וכן ראשי רשויות נוספות שנשלטו בידי האופוזיציה, הודחו ונכלאו לאחר שהואשמו בשחיתות או בקשרים עם ארגוני פשיעה. אך ארדואן לא מסתפק בכך, ולאחרונה החליט לנקום גם באוזל. על רקע זה באה ההחלטה של בית המשפט להדיח את אוזל מראשות האופוזיציה ולמנות תחתיו את קיליצ'דאראולו, שנחשב יריב נוח יותר מבחינת ארדואן.

אחדות שורות באופוזיציה

מפלגת העם הרפובליקאית סירבה לקבל את ההחלטה ומנהיגה אוזל התבצר בלשכתו באנקרה יחד עם רבים מחברי המפלגה. לאחר פשיטת המשטרה ופינוי הבניין הכריז קיליצ'דאראולו כי קיבל את החלטת בית המשפט ונטל לידיו באופן רשמי את התפקיד, אך אוזל ורוב חברי ההנהגה אינם מכירים בסמכותו לעשות כן. כעת, כאשר מפלגת האופוזיציה הגדולה שרויה במשבר ובעימותים פנימיים, יש הסבורים כי ארדואן ינצל את המצב לקיום בחירות בזק מוקדמות לנשיאות בספטמבר.

מפלגות האופוזיציה כבר הודיעו ברובן כי אינן מכירות בהחלטה של בית המשפט בעניין מפלגת העם הרפובליקאית, וכי הן מוסיפות לראות באוזגור אוזל יו"ר של המפלגה. המפלגה הקומוניסטית הטורקית גינתה את מסע הדיכוי החדש נגד חבריה לאופוזיציה ומסרה: "אין לקבל את החלטת בית המשפט נגד מפלגת העם הרפובליקאית. אל לאיש לומר 'אבל החלטת בית המשפט!'. זו התערבות בוטה של השלטון בזכות לבחור ולהיבחר ובענייניהן הפנימיים של מפלגות האופוזיציה".

עוד הוסיפו הקומוניסטים: "אנו יודעים מה מטרת ביטול תוצאות הבחירות של מפלגת העם הרפובליקאית והחלפת הנהגתה. השלטון קיבל החלטה זו כבר לפני חודשים, אך המתין לרגע הנכון כדי להוציאה לפועל. הביקורת על מפלגת העם הרפובליקאית אינה רלוונטית לנושא, ויש לדון בה בנפרד. כעת יש להדגיש: אין לקבל התערבות 'שיפוטית' נגד מפלגת העם הרפובליקאית בשום אופן. לא ניתן להצדיק 'עיצוב מחדש' של מפלגות האופוזיציה בידי השלטון בנימוקים של שלטון החוק. המפלגה השלטת, המתמודדת עם בעיות רבות  בכל כך הרבה חזיתות, מנסה כעת להשתלט על מפלגות אחרות. יש להתנגד לכך באופן בלתי-מתפשר".

המתקפה על האקדמיה נכשלה

במקביל למתקפה על מפלגת העם הרפובליקאית, פתח השלטון במתקפה אנטי-דמוקרטית נוספת – הפעם נגד האקדמיה. ב-22 במאי חתם ארדואן על צו נשיאותי השולל את רישיונה של אוניברסיטת בילגי באיסטנבול – אחת מאוניברסיטאות המחקר המובילות בטורקיה, הנחשבת מעוז של מחשבה חופשית וביקורתית. משמעות הצו היא הפסקת פעילותה של האוניברסיטה באופן מידי, בעיצומה של שנת הלימודים. בילגי נוסדה כמוסד אקדמי פרטי בשנת 1996, ונרכשה בידי תאגיד בשנת 2019. בשנה שעברה נפתחה בטורקיה חקירה נגד התאגיד בחשד להלבנת הון. בעקבות זאת הופקעה האוניברסיטה מניהולו ומונה לה רקטור מטעם השלטון.

 עם ההודעה בדבר סגירת האוניברסיטה, פרצו באיסטנבול הפגנות של סטודנטים. ב-25 במאי – שלושה ימים בלבד לאחר ההודעה על הסגירה – הודיע ארדואן על ביטול הצו הנשיאותי. לדברי ראש המועצה להשכלה גבוהה של טורקיה, "הנשיא ארדואן חזר בו כדי לעמוד בציפיות של הסטודנטים והמרצים".

 אין זו הפעולה הראשונה של שלטון ארדואן נגד החופש האקדמי בטורקיה. בשנת 2016, בעקבות ניסיון כושל להפיכה צבאית נגד ממשלת ארדואן, פתח השלטון במסע טיהור באקדמיה. במהלכו פיטר אלפי מרצים בשל "זיקה לגורמי טרור" וסגר 15 מוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן הועמדו לדין מאות אקדמאים שחתמו על עצומה המבקרת את פעולות הצבא הטורקי במחוזות הכורדיים בדרום-מזרח המדינה. רקטורים מטעם השלטון מונו לנהל כמה מהאוניברסיטאות המובילות בטורקיה. באקדמיה הטורקית חוששים כי הניסיון לסגירת אוניברסיטת בילגי הוא רק תחילתו של גל טיהורים חדש במערכת ההשכלה הגבוהה. 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/136209