נפטר פרופ’ סטנלי ארונוביץ’: חוקר מרקסיסטי ופעיל ותיק בארגוני העובדים והסביבה

פרופ’ סטנלי ארונוביץ’, סוציולוג, חוקר תרבות ופעיל ותיק באיגודים המקצועיים ובארגוני הסביבה, נפטר השבוע בעירו, ניו יורק. בשנת 2012 הוענק לארונוביץ’ פרס על מפעל חייו של המרכז לחקר מעמד הפועלים באוניברסיטת סטוני ברוק.

ארונוביץ’ נולד בינואר 1933 וגדל בניו יורק. הוא למד בבית ספר יסודי ציבורי בברונקס לפני שנרשם לבית הספר הגבוה למוזיקה ואמנות במנהטן . לאחר מכן הוא למד במכללת ברוקלין עד שהושע בידי ההנהלה בגין השתתפות בהפגנה. במקום לחזור לבית הספר בשנה שלאחר מכן, עבר ארונוביץ’ לניו ג’רזי, שם עבד במספר מפעלי מתכת. ב-1959 פוטר מעבודתו כפועל מתכת בגלל המעורבות שגילה בהתארגנות עובדי הענף ואף פעל להקמת מועצת פועלי התעשייה של ניו ג’רזי.

עבודתו בתנועת הפועלים הובילה למינויו של ארונוביץ’ כמנהל מחלקת הארגון של איגוד עובדי הטקסטיל. במשך ארבע שנים הוא נסע לאורכה ולרוחבה של ארה”ב בניסיונו לקדם את התארגנות עובדי הענף. במסגרת פעילות באיגוד הוא הצטרף למאבק למען זכויות האזרח והיה בין מנהיגי המסע לוושינגטון לתעסוקה וחירות באוגוסט 1963 בה נאם מרטין לותר קינג את נאומו המכונן “יש לי חלום”. הוא בלט במאמציו לצירוף עובדים מאורגנים בעצרת בה לקחו חלק מאות אלפים. זאת, חרף התנגדותם של האיגודים המקצועיים הגדולים האמריקאים.

ב-1965 החל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה ומאז ועד מותו פרסם 26 ספרים העוסקים בעבודה ובמעמד העובדים, מרקסיזם, תרבות, סוציולוגיה ומדע המדינה. לדבריו “מטרתי היא לאתגר את ההפרדה המקובלת בקרב מרקסיסטים בין כלכלה פוליטית לתרבות ולפעול לשילובן”. במשך עשרות שנים המשיך ארונוביץ’ את פעילותו במסגרת האיגודים, וגם באקדמיה היא פעיל בארגוני המרצים.

ב-2002 ארונוביץ’ רץ בבחירות למושל ניו יורק במסגרת מפלגת הירוקים וניהל מסע בחירות אנטי-קפיטליסטי, למען הסביבה והשוויון; ונגד אפליית שחורים, נשים ולהט”ב. הוא סיים את המרוץ במקום החמישי וזכה בכ-42 אלף קולות. בצעירותו ארונוביץ’ היה חבר בתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר, אך נטש את הציונות ומאז 1967 היה למבקר חריף של הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים.

עוד על ארונוביץ’ המנוח באתר ג’קובין (באנגלית)