פרנץ פאנון מהחשובים בהוגים האנטי קולוניאליסטים ופעיל בחזית לשחרור אלג'יריה נולד ב-20 ביולי 1925
יום בהיסטוריה סוציאליסטית
ב-20 ביולי 1925 נולד התיאורטיקן המהפכן והפסיכואנליטיקאי פרנץ פאנון באי הקאריבי שבשליטה צרפתית מרטיניק, פאנון בנם השלישי מתוך שישה של פקיד מכס ועקרת בית.
ב-1943 התגייס לצבא צרפת החופשית ונלחם בנאצים ועם תום המלחמה נסע ללמוד פסיכיאטריה באוני' ליון ב-1945, בזמן לימודיו שימש כעורך עיתון "טום – טום" עיתונם של יוצאי הקולוניות. פאנון סיים את לימודיו ב-1951
ב-1952 פאנון התחתן עם ג'וס דבל שהייתה צרפתייה לבנה והיגר יחד איתה לאלג'יריה שם כיהן כראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים בלידה-ג'ונוויל (Blida-Joinville).
בשנת 1954, במהלך שהותו שם, פרצה המלחמה לשחרור אלג'יריה. בשנתיים הראשונות למלחמה הוא המשיך בתפקידו ובמקביל סייע לכוחות המורדים.
בעקבות המלחמה החל פנון לטפל בו זמנית גם בחיילים הצרפתים שהיו מעורבים בעינויים וגם בקורבנות האלג'יראים שעונו. ההיחשפות לתופעות העינויים ולסיפורים האישיים של מטופליו זעזעה את פנון ובשנת 1956 הוא התפטר מתפקידו.
פנון עבר לתוניסיה, שם החל לעבוד עם חזית השחרור הלאומית (FLN). באותה שנה החל פנון לשמש כעורך העיתון של "חזית השחרור הלאומית" שנקרא "אל-מוג'היד" (El Moudjahid).
בשנת 1960 מונה פנון לשגריר הממשלה האלג'יראית הזמנית בגאנה, שם הוא לקה במחלת הלוקמיה. בשנה האחרונה לחייו בגאנה כתב פנון את ספרו המוכר ביותר, "מקוללים עלי אדמות" (Les Damnés de la Terre), שנחשב לספר ההגות האנטי-קולוניאלי החשוב והמשפיע ביותר. הספר פורסם בידי ז'אן-פול סארטר זמן קצר לפני מותו של פנון, אשר נפטר ב-6 בדצמבר 1961 במדינת מרילנד שבארצות הברית, שם קיבל טיפול בלוקמיה.
ספריו שתורגמו לעברית:
עור שחור מסכות לבנות (1952) (ראה אור בעברית בתרגומה של תמר קפלנסקי, ספריית מעריב, 2004)
מקוללים עלי אדמות (1961) (ראה אור בעברית בתרגומה של אורית רוזן, הוצאת בבל, 2006)
למען המהפכה האפריקנית (1964)
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
