החוק להגבלת הגירה עבר בשני בתי הקונגרס האמריקאים היום לפני 99 שנים

ב-26 במאי 1924 עבר החוק להגבלת ההגירה לארה”ב בהצבעה בשני בתי הקונגרס בבירה וושינגטון. החוק קבע שמכל מדינה יורשו להגר לארצות הברית רק 2% מסך בני אותו לאום שישבו בארצות הברית ב-1890. הייתה זו החמרה של תנאי ההגירה שקבע החוק משנת 1921 – 3% מסך בני אותו הלאום שישבו בארצות הברית בשנת 1910 והרחבת מהחוק מ-1903, “החוק נגד אנרכיזם”, שאסר את כניסתם של מהגרים בעלי עמדות סוציאליסטיות, אנרכיסטיות או מהפכניות.

החוק לא כוון במפורש נגד יהודים ומהגרים מיפן וסין אך הם היו אחת המטרות הברורות שלו, והם היו אלו שנפגעו ממנו יותר מכל. בחוקים נגד ההגירה הוגבלה ההגירה ממדינות מזרח אירופה, ושיעור היהודים מקרב המבקשים להגר לארצות הברית ממדינות אלה היה מכריע באותה תקופה, עקב האנטישמיות הרדיפות ומצבם הכלכלי הגרוע.

על כן היה ברור שהחקיקה נועדה לעצור את הגירתם לארצות הברית. חוגי הימין יזמו את קבלת החוק והארגון הגזעני “קו קלוקס קלאן”, בו פעלו אז כמיליון לבנים, אף הגדיר אותו “שחר של יום חדש”. גם איגודים מקצועיים רפורמיסטים תמכו בחוק “כדי למנוע כניסתם של מהגרי עבודה שיתחרו בעובדים האמריקאיים”. זאת, בניגוד לפעילי העובדים הקומוניסטים והסוציאליסטים.

מספר היהודים שהורשו להגר לארצות הברית על פי החוק נקבע ל-2% ממספר היהודים שישבו בארצות הברית ב-1890. כיוון שב-1890, לפני ההגירה הגדולה, היה שיעורם של היהודים בארצות הברית זעום, הרי שפירושו המעשי של החוק היה סגירה כמעט מוחלטת של שערי ארצות הברית בפני יהודים. בהתייחסו להגירה מדרום מזרח אסיה אמר סנטור היירם ג’ונסון מקליפורניה: “קליפורניה הצליחה סוף סוף במאבק להגנה על עצמה ולשימור עצמה… פעלנו לפי זכותנו… מדיניות קליפורניה היא כעת מדיניות של כל האומה”.

מיליוני מהגרים שביקשו להיכנס לארצות הברית נדחו דרך מסלול הפיקוח רב השלבים של הממשל, סוכנויותיו ושגרירויותיו. עוד בנמל היציאה לאמריקה המתינו פקידי משרד ההגירה והקונסוליה האמריקאית וניפו את המהגרים על סמך גזעם או לאומיותם, על סמך מה שכונה “פגמים אישיים בגוף וברוח”, וכן על סמך דעותיהם הפוליטיות השמאליות או מצב כלכלי וחברתי. הסלקציה המחמירה בקונסוליות האמריקניות בארצות המוצא גרמה לכך שרוב המהגרים נפסלו ולא בנמלי ארצות הברית עצמה.

לנוהל זה היו השלכות רבות וסותרות: מחד, מהגרים שידעו שייפַסלו עוד בקונסוליה, ניסו להגיע לארצות הברית בסתר; מאידך, אישורי הגירה ניתנו לעיתים גם במקרים גבוליים, בשל ההגדרה המעורפלת וחסרת האחידות של המושגים “חבר בארגון אנרכיסטי”, “אשם בשחיתות מוסרית” או “בעל מום נפשי”.

בנוסף להגבלת ההגירה על פי המוצא, נקבעו בנמלי הכניסה לארצות הברית מבחני כניסה שהקלו על מהגרים מצפון אירופה וממערב אירופה, כי מהגרים קתולים מדרום אירופה או יהודים ממזרח אירופה היו “נחותים ולא מסוגלים להסתגל” לעולם העבודה האמריקאי, כפי שנאמר בקונגרס