fbpx

סופה של המהפכה הגרמנית 1919, הצעדות לברלין, הבגידה של הסוציאל דמוקרטים והשמרנים

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

בשוך קרבות מלחמת העולם הראשונה, בהשראת מהפכת אוקטובר 1917. מעמד הפועלים הגרמני דרש את זכויותיו ודרש שליטה על אמצעי הייצור, במקביל להקמת המפלגה הקומוניסטית הגרמנית KPD, הפיצול של המפלגה הסוציאל – דמוקרטית הגרמנית, "המהפכה הגרמנית" והרצח של המנהיגים קרל ליבקניכט ורוזה לוקסמבורג. הגיע השלב האחרון "הצעדות לברלין", בין ה-3 ל-16 במרץ 1919 אלפי פועלים צעדו לברלין והתבצרו באזור אלכסנדרפלאץ, ממשלת הרוב בשליטת הסוציאל דמוקרטים הטילה מצור על ברלין, בקרבות נהרגו לפי הערכות 1,200 אנשים מתוכם 75 מצד הממשלה.

המתיחות בין הממשלה הסוציאל דמוקרטית למעמד העובדים והמפלגה הקומוניסטית הגרמנית גבר עד מאוד, שביתות כלליות התקיימו בזו אחר זו בערי גרמניה: לייפציג, ארפורט, מרסבורג והאלה. המפלגה הקומוניסטית הגרמנית האמינה כי יש להמשיך לארגן את הפועלים במפעלים ולהימנע משפיכות דמים בקרבות רחוב כפי שאמרו שוב ושוב.

הדרישות המרכזיות של הפועלים היו: הכרה במועצות הפועלים והחיילים, הכלה מלאה של "נקודות המבורג"' (ההסכמה של הקונגרס לדרישות הפועלים מה-18 בדצמבר 1918), שחרור כלל האסירים הפוליטיים, הסרת המצור הארצי, עצירת כל המעורבים ברציחות הפוליטיות, הקמת ארגון הגנה לעובדים, פירוק פלוגות הסער, החזרת היחסים הפוליטיים והכלכלים עם בריה"מ.

ההיסטוריון ראלף הופרוג' כתב על "שביתות מרץ": "בניגוד להתקוממות ינואר (הנקראת גם המהפכה הגרמנית) שביתות מרץ היו תנועה על – אזורית והרבה יותר מסוכנת לממשלה. באזור חבל הרוהר, מרכז גרמניה וברלין, שביתות ענק קראו להכרה במועצות הפועלים. האספה הכללית של רפובליקת וייאמר בסופו של דבר נכנעה לשביתה ושותקה כליל. השביתות לא תואמו מבחינת הזמנים ומבחינת המרחב, על אף שהם צברו תאוצה באזור אחד הם כבר התפוררו באזור אחר. למרות זאת הם הכריחו את הממשלה להגיעו לפשרות מילוליות ולאחר מכן התאפשר ריסוקן האינדיבידואלי".

בתמונה: מהפכנים שהוצאו להורג

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן