fbpx

ב24 בפברואר 2004 בית המשפט הבינ"ל בהאג דן בחוקיות גדר ההפרדה

יום בהיסטוריה סוציאליסטית

בין ה-23 בפברואר ל-25 בפברואר ב-2004 דן בית המשפט הבינ"ל בהאג בחוקיות גדר ההפרדה שנבנתה בשטחים הכבושים, בהמשך לבקשת עצרת האו"ם הכללית מספר חודשים קודם לכן.
ישראל טענה בפני בית המשפט בהאג כי מדובר במכשול זמני וכי מדובר באמצעי ביטחון זמני. במקביל ישראל ניהלה קמפיין אגרסיבי נגד בית המשפט הבין לאומי באמצעות משפחות של נפגעי טרור. בחוות הדעת המשפטית נקבע כי קיים חשש כבד כי גדר ההפרדה תשמש לקביעת עובדות בשטח וסיפוח דה פקטו של שטחים שיקביעו בעתיד את הגבול בין מדינת ישראל למדינה הפלסטינית.

לפי אמנת ז'נבה הרביעית שישראל אינה מכירה בחוקיותיה על הגדה המערבית ועזה ובמקביל טענה כי מחילה את ההיבטים ההומוניטריים של האמנה, לפי סעיף 49 של האמנה גדר ההפרדה מסייעת בהשתלטות על קרקעות פרטיות וכך גם הפרה של סעיפים 46, 52 ו53 של אמנת ז'נבה הרביעית.
חוות הדעת המשפטית ניתנה ברוב של 14 שופטים ובהתנגדות של שופט אמריקאי אחד תומאס בורגנטאל שטען כי חסר בסיס עובדתי וגם הוא העביר ביקורת על מדיניות ישראל.

ממשלת ישראל מתחה ביקורת קשה על חוות הדעת והאשימה אותה בחד-צדדיות. בתגובתה הרשמית, ממשלת ישראל דחתה את חוות הדעת והודיעה שתמשיך לבנות את הגדר בשם הזכות להגנה עצמית. בשנת 2005, בעקבות הוראת בג"ץ באוגוסט 2004, חיברה פרקליטות המדינה מסמך בן 170 עמודים ובו היא מנמקת מדוע היא דוחה את חוות הדעת של ביה"ד בהאג. במסמך נכתב שחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה "איננה רלוונטית", מכיוון שעמדת ישראל לא הוצגה שם ועל-כן אין להתייחס אליה.

תוואי הגדר המתוכנן ארוך יותר מכפליים מאורך הקו הירוק (320 ק"מ). הגדר נצמדת בחלקה הקטן (15%) לאורך הקו הירוק, וברובה הגדול (85%) נכנסת לתוך הגדה המערבית, לעיתים בצורה מינורית ולעיתים – כמו במובלעות טל מנשה, לטרון וגבעת זאב – עד מספר קילומטרים מעבר לקו הירוק. בסך הכל היא עוטפת 9.4% משטחה של הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים.

במסקנות חוות הדעת נקבע כי על ישראל להפסיק את בניית הגדר, לפרק את חלקי הגדר שהוקמו בשטח הגדה המערבית, לבטל את הצווים שהוצאו אגב הקמתו, ולפצות את הפלסטינים שנפגעו כתוצאה מכך. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבינלאומית להימנע מלסייע להתמשכות המצב הבלתי חוקי שנוצר עקב הקמת הגדר, לנקוט באמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל ולהבטיח את אכיפתה של אמנת ז'נבה הרביעית.

ב-2009 נתניהו סיפר על תמיכתו בהקמת הגדר: "כשר אוצר אמרתי לשרון – אף על פי שהיינו במשבר כלכלי קשה מאוד: אריק, לא תהיה שום בעיה עם התקציב לגדר. התקציב תמיד יקדים את הבנייה…. אני שומע היום שאומרים כיוון שיש שקט, אפשר להוריד את הגדר. ידידיי, הפוך. כיוון שיש גדר, יש שקט. וזה וכמובן בנוסף לפעילות של צה"ל, ואני מוכרח להוסיף ואני אומר זאת בזהירות יש גם שיפור מסוים בתפקוד מנגנוני הביטחון הפלסטינים, אנחנו מברכים על כך".

החל משנת 2006 בימי שישי כל שבוע יוצאות הפגנות מהכפרים מעסרה, בילעין, ניעלין ומוקדים נוספים.
מתנגדים נוספים הם ארגוני איכות סביבה המבכים את ההשפעות השליליות שיש לגדר על ערכי טבע ונוף. דוגמאות להשפעות כאלה הן הפגיעה בנוף הטבעי, מניעת מעבר בעלי חיים מצד אל צד, מניעת סחף טבעי ומניעת זרימת מי גשמים.

בדיון בכנסת ב2007 אמר ח"כ לשעבר דב חנין: "ואדוני היושב-ראש, אני מכיר גם היטב-היטב את תוואי הגדר. התוואי הזה לא נקבע כדי לשמור על ביטחון. הוא מספח שטחים בהיקף גדול, מאפשר הרחבה של התנחלויות ומרחב משמעותי לבניית התנחלויות נוספות, ולצורכי התוואי הזה הופקעו אדמות פרטיות, נעקרים מטעי זיתים, חייהם של אלפים רבים נפגעים קשות.

וזאת הסיבה לדיונים המשפטיים הרבים מבית-הדין הבין-לאומי בהאג ועד בית-המשפט העליון בירושלים, אבל בכל אלה לא אתמקד היום. היום אני אתמקד בהיבטים הסביבתיים של הגדר, שכן הגדר הזאת לכל אורכה היא פצע בנוף הארץ, פגיעה סביבתית משמעותית ואמיתית.
כל כך אוהבים אצלנו את הארץ, רבים על כל סנטימטר עם שכנינו, אבל מוכנים להשחית ולהרוס קילומטרים רבים."

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן