נשיא קובה מיגל דיאס־קאנל הצהיר שאין בכוונתו להתפטר תחת לחץ של ארצות הברית, וקרא לדיאלוג פתוח, בריאיון ראשון שהעניק לרשת אן־בי־סי האמריקאית, ששודר בסוף השבוע. ״אנו מדינה ריבונית וחופשית, יש לנו הזכות לקבוע את גורלנו ולדבוק בעצמאותנו, ואנחנו לא כפופים למזימות של ארצות הברית״, אמר, והוסיף: ״הממשל האמריקאי פתח במתקפה נגדנו והוא מקדם מדיניות עוינת נגד העם הקובני, והוא לא יכול לדרוש שום דבר מקובה״.
ארגוני הסיוע לסרבנים ברחבי ארה״ב מדווחים על גל סירוב חסר תקדים בקרב משרתי הקבע מאז החלה המלחמה נגד איראן בסוף פברואר. שלושת הארגונים הוותיקים — ״בית המפגש״ של הקהילה הנוצרית הקווייקרית, הקו החם של ״ארגון זכויות החייל״ שהוקם בעת מלחמת וייטנאם, ו״המרכז למצפון בעת מלחמה״, ארגון נוצרי שהוקם בשנות ה־40 של המאה שעברה — מדווחים שהם מוצפים בפניות של חיילים, נגדים וקצינים המבקשים להשתחרר מהצבא
ספינות צרפתיות הפליגו אתמול (שבת) מנמל מרסיי כדי להצטרף למשט "סומוד" בינלאומי רחב היקף הכולל כ־100 כלי שיט, שמטרתו לשבור את המצור הישראלי על רצועת עזה, הנמשך שנים רבות, כך דיווח הבוקר העיתון הקומוניסטי "לה מרסייז", היוצא לאור בעיר.לקראת ההפלגה נערכה מסיבת עיתונאים בנמל, בהשתתפות פעילי הקונפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים (ה־CGT), המצטרפים למשט. הם מסרו כי המשט נושא "מסר פוליטי במהותו" של סולידריות עם
הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים בפלסטין (DCIP) דיווח בפברואר 2021 כי חוקרים ישראלים אנסו נער פלסטיני בן 15 בעת שהיה עצור בכלא במגרש הרוסים בירושלים. הארגון העביר את הטענה לבכירי מחלקת המדינה האמריקאית, שהעלו אותה בפני הרשויות הישראליות. אלא שבמקום לחקור את ההתעללות, פשטו כוחות ישראליים על משרדי הארגון ברמאללה, החריבו את תכולתם, ובהמשך הגדירו את הארגון, יחד עם חמישה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים נוספים,
מיליוני אמריקאים השתתפו אתמול (שבת) הגל השלישי של מחאות "בלי מלכים" נגד הנשיא הימיני קיצוני דונלד טרמאפ והפעם גם נגד מלחמתו נגד איראן. לדברי המארגנים כ-8 מיליון אזרחים יצאו לרחובות הערים והעיירות ו"מעבר למפגן הכוח האדיר, ההפגנות הן ביטוי לשינוי פוליטי עמוק". יותר מ-3,100 הפגנות נערכו אתמול מאלסקה ועד פלורידה – בערים גדולות לצד מעוזים רפובליקניים בהשתתפות חברי האיגודים המקצועיים, פעילי שמאל, תנועות נשים, סטודנטים
העצרת הכללית של האו"ם אישרה ביום רביעי החלטה שמגדירה את סחר העבדים מאפריקה ליבשת אמריקה ולאירופה כ"פשע החמור ביותר נגד האנושות", וקראה לשלם פיצויים משמעותיים לצאצאי הקורבנות. 123 מדינות הצביעו בעד ההחלטה שהובילה גאנה, ורק שלוש התנגדו – ארה"ב, ישראל וארגנטינה. כמו כן, 52 מדינות נמנעו, בהן כל המדינות האימפריאליסטיות באיחוד האירופי ובריטניה שעסקו במשך מאות שנים בסחר בעבדים. נשיא גאנה ג'ון דרמאני מהאמה, הציג
כמיליון בני אדם הפגינו אתמול (שלישי) ברחבי ארגנטינה לציון 50 שנה להפיכה הצבאית הרצחנית ולשלטון הגנרלים הפרו-אמריקאי, כך על פי ידיעה שפורסמה הבוקר בעיתון "פאחינה 12". המחאה הגדולה נערכה בבירה בואנוס איירס, הפגנות המוניות נוספות התקיימו בערים קורדובה, רוסריו, מאר גל פלטה, נאוקן ומנדוסה. מלבד קריאות נגד ההפיכה ולזכרם של 30 אלף הנעדרים שנרצחו בידי הצבא והכנופיות הפשיסטיות, המפגינים דרשו את התפטרותו של הנשיא חאבייר
הבוחרים באיטליה דחו אתמול (שני) במשאל עם את ההפיכה המשפטית שתכננה ראשת הממשלה ג'ורג'יה מלוני מן הימין הקיצוני. מתוצאות הסופיות שפורסמו בשעות הלילה עולה שכ-54% אחוז מהאזרחים דחו את הרפורמה ואילו מלוני זכתה לכ-46% מהקולות. על פי הפרשנויות שפורסמו הבוקר בעיתוני רומא "זו מכה פוליטית קשה לקואליציה הימנית של מלוני". מלוני אמרה אמש שהתוצאות מעידות על "הזדמנות מפוספסת לערוך מודרניזציה באיטליה". "אמנם הרוב דחה את
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מציע לשגר חיילים למלחמה שארה"ב וישראל מנהלות נגד איראן, בעיצומה של חקירה בגין מעשי הונאה. על פי פרסומים בעיתוני בואנוס איירס, מיליי הכריז "ניתן את כל הסיוע הנחוץ לארה"ב במלחמתה". גם שר החוץ של ארגנטינה, פבלו קירנו, מסר לעיתונאים "במידה והנשיא טראמפ יבקש את עזרתנו, ניתן לו כל מה שיבקש". על פי מקורות בארה"ב, לאחר הסירוב האירופי, ארגנטינה שיגרה ספינות מחיל
המלחמה באיראן מוצדקת בכלי התקשורת של הממסד מקיר לקיר. בפאנל אחר פאנל מוצגת המלחמה לציבור הישראלי כהכרחית וכהרואית. זה פרי של מאמץ אידיאולוגי בן כמה עשורים להצגת המשטר באיראן כאויב האולטימטיבי של ישראל. עמדה זו הפכה הגמונית בין השאר משום שהיא טופחה הן בידי הימין הפשיסטי, הזקוק לאויבים חיצוניים ופנימיים כתכלית קיומו, והן בידי המרכז הליברלי המשתלח באיראן כהוכחה לנאמנותו המוטלת בספק, ומנפנף בשליטת הממסד
