בינה מלאכותית והרג רבבות בני אדם במחקרים של המכון ליחסי צבא-חברה

הקטל ברצועת עזה נמשך ללא הרף. למרות הפסקת האש, שהפכה חד-צדדית, מוסיפה ישראל להפציץ ולהפגיז את הרצועה לאורכה ולרוחבה. על פי משרד הבריאות בעזה, 1,250 בני אדם נהרגו ברצועה מאז כניסת הפסקת האש לתוקפה ב־11 באוקטובר 2025 ו-4,110 נפצעו. ביום ראשון נמסר כי מניין ההרוגים מאז 7 באוקטובר 2023 עלה ל-73,356, ומספר הפצועים הגיע ל-174,185.

במסגרת מעשי הנקמה וההשמדה של ממשלת הימין וצבא הכיבוש, גובר השימוש בקרב קצינים וחיילים בבינה מלאכותית כדי לסמן מטרות בשטח הכבוש, "בנק המטרות", בו מופקדים ומופקרים חייהם של רבבות פלסטינים שאינם אוחזים בנשק.

השתיקה בממסד האקדמי הישראלי מול הפשעים שישראל מבצעת ברצועת עזה, בגדה המערבית, בדרום לבנון ובדרום סוריה כמעט ואינה מופרת. יוצא דופן הוא המכון לחקר יחסי חברה-צבא של האוניברסיטה הפתוחה המתמיד בחשיפת המנגנונים הצבאיים המאפשרים את הקטל.

הלגיטימציה של ההרג ההמוני

במסגרת המכון לחקר יחסי חברה-צבא פרסמו לאחרונה הפרופסורים יגיל לוי ואורי שורץ נייר עמדה תחת הכותרת "שימושי בבינה מלאכותית במלחמה". המסמך בוחן את השימוש במערכות בינה מלאכותית לייצור מטרות במלחמה, תוך התמקדות בניסיון שנצבר במלחמת ההשמדה ברצועה.

הנייר מזהה ארבע קבוצות סיכונים מרכזיות: שינוי אופני הייצור של הידע וההפללה באמצעות היגיון סטטיסטי ו"קופסה שחורה"; האצה והוזלה דרמטיות של ייצור מטרות, המאפשרות הרחבה חסרת תקדים של היקף התקיפות; הטיות וכשלים בּדַיוק הנובעים ממגבלות נתונים ומודלים; ועידוד של "פתרונאות טכנולוגית", המחליפה את ההתמודדות עם הבעיות הפוליטיות והמוסריות המורכבות הכרוכות בירי על מטרות אזרחיות בפתרונות חישוביים. נטען כי מערכות אלה כשלעצמן אינן גורמות הרג המוני, אך הן מספקות תשתית טכנולוגית ולגיטימציה המאפשרות ומעודדות אותו.

החוקרים התמקדו בשימוש בבינה מלאכותית בשלוש מערכות צבאיות: "הבשורה" – לזיהוי והפללה של תשתיות; "לבנדר" – לזיהוי ולהפללה של מטרות אנושיות; ו"איפה אבא" – לאיתור אנשים בבתיהם. הבינה המלאכותית מאפשרת למודיעין הצבאי להפליל אדם או מבנה בלי שיהיה מידע על הקשר שלהם לפעילות טרור. ההיגיון סטטיסטי או בלשון של תא"ל יוסי שריאל, מפקד 8200 לשעבר, "לייצר את המידע שאין לך". החלפה תכופה של מספרי טלפון, מקום מגורים, או כתובות נחשבת אף היא "התנהגות מפלילה", וכמוה גם השתייכות לקבוצות וואטסאפ רבות.

התוצאה היא שהמפעילים לא יודעים איך ומדוע המערכת מגיעה למסקנה שהאיש או סביבתו ראויים לתקיפה או השמדה. כך הותקפו יותר מ-12 אלף מטרות ברחבי הרצועה רק בארבעת השבועות הראשונים של המלחמה, מתחילת אוקטובר לתחילת נובמבר 2023. השימוש בבינה מלאכותית גם משחררת את מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא, מקצינים בכירים ועד חיילים, ממגבלות החוק הבינלאומי. הרי, החוק הבינלאומי אוסר על קטל המוני, בלתי מובחן, במלחמה. לכאורה, הבינה המלאכותית מטפלת בכל אדם, בכל בניין. במבחן התוצאה מתבצע הרג המוני והרס של שכונות וערים שלמות, אבל מי שמחליט פטור מאחריות, שכן הבינה המלאכותית היא-היא האחראית.

המלחמה האלגוריתמית ומבצעה 

באפריל המכון פרסם אסופת מאמרים ראשונה בנושא, תחת הכותרת "המלחמה האלגוריתמית: בינה מלאכותית, לגיטימציה והפוליטיקה של האלימות במלחמת עזה". חמשת המאמרים הכלולים בו, שנכתבו בידי חוקרים מתחומים שונים, מציגים יחד תמונה מורכבת ומדאיגה של הדינמיקות שאפשרו, הצדיקו והסתירו את ממדי ההשמדה. המאמרים נשענים על עדויות של קצינים ומפעילים, על מקורות ממשלתיים ועיתונאיים ועל ניתוחים אקדמיים.

בניגוד לדיון הציבורי הרגיל, המאמרים אינם מסתפקים בשאלה הטכנולוגית – "האם המערכת מדויקת?" – אלא מציבים שאלות עמוקות יותר: מי נושא באחריות כשאלגוריתם "בוחר" במטרה? כיצד הפכה הטכנולוגיה לאמצעי לגיטימציה כלפי פנים וכלפי חוץ?

עוד בנושא: https://zoha.org.il/145832/