50 שנה להפיכה הצבאית בארגנטינה: מיליון בני אדם הפגינו ודרשו את התפטרות מיליי
בעצרת שנערכה בבואנוס איירס השתתפו מאות אלפים ובהם חברי איגודים מקצועיים, סטודנטים, מובטלים וגמלאים
כמיליון בני אדם הפגינו אתמול (שלישי) ברחבי ארגנטינה לציון 50 שנה להפיכה הצבאית הרצחנית ולשלטון הגנרלים הפרו-אמריקאי, כך על פי ידיעה שפורסמה הבוקר בעיתון "פאחינה 12". המחאה הגדולה נערכה בבירה בואנוס איירס, הפגנות המוניות נוספות התקיימו בערים קורדובה, רוסריו, מאר גל פלטה, נאוקן ומנדוסה. מלבד קריאות נגד ההפיכה ולזכרם של 30 אלף הנעדרים שנרצחו בידי הצבא והכנופיות הפשיסטיות, המפגינים דרשו את התפטרותו של הנשיא חאבייר מיליי כי לדבריהם מדיניותו הקפיטליסטית הניאו-ליברלית הינה המשך למדיניות הגנרלים בשלטון. כמו כן, מיליי הימיני קיצוני מנסה לפעול לשחרורם של הקצינים העצורים בגין פשעים נגד האנושות.
פעילי ארגוני זכויות אדם, חלקם הוקמו בעת ההפיכה, צעדו בראש המצעדים ובייחוד נשות "אמהות כיכר מאי" ו"סבתות כיכר מאי". בעצרת שנערכה בבואנוס איירס, בה השתתפו מאות אלפים, בהם חברי האיגודים המקצועיים, תנועות המובטלים והנשים, אגודות הסטודנטים, ארגוני הגמלאים וכן כל מפלגות השמאל, נמסר מסמך המשותף לכל הארגונים ובו גינוי חריף למיליי "עושה דברו של האימפריאליזם", נגד המלחמה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד איראן, נגד מלחמת ההשמדה בעזה ובתמיכה עם העם הקובני "שתחת המצור האימפריאליסטי הנפשע".
ב-24 במארס 1976 התחוללה בארגנטינה הפיכה צבאית עקובה מדם. החונטה הצבאית פתחה במה שהוגדר כ"מלחמה מלוכלכת" שתוצאותיה כ-30 אלף "נעדרים", אלפים רבים של אסירים פוליטיים ורבבות גולים. בין קרבנות המשטר הצבאי: חברי ועדי עובדים, פעילים באיגודים מקצועיים ובמפלגות השמאל, סטודנטים ומרצים ולוחמים בארגוני הגרילה. לאחר הפסדה במלחמת מלווינאס נגד בריטניה, גברה ההתנגדות העממית נגד הדיקטטורה הצבאית והיא נאלצה לוותר על השלטון ב-1983.
אך לדיקטטורה הצבאית בארגנטינה גם היבט ישראלי. ממשלות ישראל, הן מהמערך והן מהליכוד, קיימו קשרים הדוקים עם החונטה הצבאית. אך הידיעות הרבות על הקשרים הקרובים בין ישראל לחונטה הצבאית הרצחנית בארגנטינה, בייחוד הקשרים הצבאיים, עברו באותן השנים תחת עינה הקפדנית של הצנזורה הצבאית הישראלית. הוראות הצנזורה אסרו על פרסום כל ידיעה שנגעה ליחסים הביטחוניים בין שתי המדינות. כך שהמצב בארגנטינה לא עלה כמעט כלל על סדר היום הציבורי בישראל.
ככל שהדברים נוגעים למישור הפרלמנטרי, העידה השרה המנוחה שולמית אלוני (מרצ) ש"סתמו את פי" כאשר ניסתה לדון בכנסת על מכירות הנשק של ישראל למשטר הצבאי בארגנטינה: "בשעתו לא רק סתמו את פי, אלא שח"כ יגאל הורוביץ ז"ל איים עלי שלא אעז לפתוח את פי. היה זה כשממשלת ישראל סיפקה נשק לקולונלים הברוטליים ששלטו בארגנטינה וחיסלו אזרחים בהמוניהם. בחדרי הכנסת, בקומה החמישית, ישבו הורים לילדים שנעלמו וביקשו שנעשה דבר, והגשתי הצעה לסדר היום, ודרשתי דיון. לא אפשרו לי. ההצעה לסדר לא אושרה. הבטיחו לי שיהיה על כך דיון בוועדת החוץ והביטחון. למיטב ידיעתי לא היה כי לא הוזמנתי לדיון".
על פי דו"ח שפרסם מרכז המחקר של דאי"א – ארגון הגג של המוסדות היהודיים בארגנטינה, כ-1,300 יהודים נחטפו ונרצחו בארגנטינה בזמן שלטון הגנרלים, הרבה מעבר לחלקם היחסי של היהודים בארץ זו. משפחות הנעדרים והעצירים הפוליטיים שהתגוררו בישראל פנו אל ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת, קצינים בכירים בצה"ל ודיפלומטים זרים בבקשת סיוע. המשפחות הקימו ארגון על מנת לאחד את המאמצים ולנסות ולהשפיע ביתר שאת. הוקם אז "ועד קרובי משפחות של הנעדרים בארגנטינה', שלאחר מכן הפך לארגון 'ממוריה". ארגון זה דרש התערבות פעילה של המדינה בעניינם. בין היתר, פנה ועד המשפחות לחברי כנסת שונים וביקש התערבותם.עוד פעל במשך כל שנות הדיקטטורה "הוועד הישראלי לסולידריות עם העם הארגנטינאי" שפעלה רבות נגד הדיקטטורה ולהפסקת הקשרים הביטחוניים בין החונטה הצבאית לישראל.
למרות הוראות הצנזורה, לא היה זה סוד שבין ישראל לחונטה הצבאית נרקמו יחסים ביטחוניים הדוקים. לא מדובר רק במכירת מטוסים, נשק ותחמושת. אנשי צבא ישראלים הכשירו חלק מלובשי המדים בארגנטינה ושהשגרירות הישראלית שם פעלה לקידום עסקות ביטחוניות בקרב "בעלי ההכרעה בהחלטות הרכישה", במילים אחרות מדובר בגנרלים וקצינים הבכירים שהיו האחראים להפרה השיטתית של זכויות האדם בארגנטינה. כאן המקום לציין שהנספחות הצבאית הארגנטינית פעלה בתל-אביב בנפרד מן השגרירות ששכנה ברחוב הירקון. הייתה זו "נספחות מסחרית מיוחדת" אשר ישבה בבניין של קונצרן "כלל", אז אחד הגדולים בישראל — שבמרכז תל-אביב, וריכזה את כל הרכש הביטחוני של ארגנטינה בישראל. קצין בכיר ארגנטיני בשירות פעיל עמד בראשה. בנספחות עבדו מספר אזרחים ישראלים דוברי ספרדית והיא נסגרה עם שובה של ארגנטינה לדמוקרטיה ב- 1983.
בעת ביקורו בארגנטינה של הרמטכ"ל והשר לשעבר ומראשי מפלגת העבודה, מרדכי ("מוטה") גור, סמוך מאוד למונדיאל הכדורגל, ביולי 1978, ביקור שבמהלכו נפגש עם הנשיא-רוצח הגנרל חורחה רפאל וידלה, הכריז : "זה לא סוד. כולם יודעים שישראל היא אחת הספקיות העיקריות של נשק לצבא ארגנטינה". גור פעל באותם הימים כשליח התעשייה הביטחונית באמריקה הלטינית.
אחת הפעולות המתוקשרות ביותר של הוועד לסולידריות עם העם הארגנטינאי הייתה החרמת משחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו בארגנטינה. המבצע להחרמת המונדיאל החל בישראל בחודשים הראשונים של 1978. ערב יום השנה השני להפיכה הצבאית בארגנטינה, במוצ"ש, ה-23 במארס 1978, נערכה הפגנה בה לקחו מאות אנשים מול בניין שגרירות ארגנטינה בישראל. ביום השנה השני להפיכה הצבאית, ב-24 במארס 1978, תכננה קבוצה של קרובי הנעדרים לקיים כנס ציבורי באולם "צוותא" שברחוב אבן גבירול בתל-אביב, אך הכנס נדחה "בגלל המצב בישראל". יצוין שאירועים שאמורים היו להיערך בישראל לציון חמישים שנה להפיכה בוטלו בעקבות המלחמה והוראות פיקוד עורף. אך ב-28 באפריל הקרוב צפוי להתקיים כנס אקדמי בנושא בקמפוס הר הצופים בירושלים על-פי יוזמת האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב. הכנס יהיה פתוח לקהל הרחב.
עוד בנושא:
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il