כמיליון גרמנים הפגינו אתמול (שבת) נגד הימין הקיצוני ב-200 עצרות ומחאות שנערכו בברלין ובעשרות ערים נוספות וקראו קריאות נגד הניאו-נאצים. לפי משטרת ברלין, בהפגנה השתתפו 150 אלף איש – הרבה מעבר לציפיות, מה שאילץ את המשטרה להרחיב את השטח להפגנה. לפי המארגנים בבירת גרמניה צעדו אתמול יותר מ-300 אלף אזרחים. בין המפגינים: פעילי מפלגת השמאל "די לינקה" שהניפו כרזות בהן נכתב "האלטרנטיבה שלנו: העמקת הסולידריות".
בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה שפרצה בעקבותיו נקלעה החברה החרדית בישראל, על מנהיגיה הדתיים והפוליטיים, למבוכה רבתי. ערב המלחמה נחשבו החרדים השותפים הבכירים בממשלה הנוכחית וחלק ממחנה "ימין על מלא". המנהיגים הפוליטיים הביעו תמיכה ברפורמה המשפטית של לוין ורוטמן, והמנהיגים החרדים עסקו בניסיונות החקיקה של חוק פטור מגיוס לצבא לחרדים ולחרדיות, של עצמאות מערכת החינוך החרדית הפרטית ושל הגדלת מלגות האברכים. ההתנגדות החרדית הוותיקה
המשטרה הודיעה הבוקר (חמישי) כי אינה מאשרת לקיים הפגנה נגד המלחמה ברצועת עזה, שתוכננה להתקיים בהשתתפות עשרות ארגונים החברים ב"שותפות לשלום" בשבת הקרובה בחיפה. מפקד משטרת מחוז חוף ניצב דני לוי נימק את הסירוב בכך שבקיום ההפגנה קיים "חשש אמיתי לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי". אמש סירבה המשטרה לאשר הפגנה יהודית-ערבית נגד המלחמה נוספת שתוכננה להתקיים הערב בכיכר הבימה בתל אביב, בארגון תנועת "עומדים ביחד"
תחת הכותרת "לא תסתמו לנו את הפה" נערכה אמש (רביעי) במועדון "הגדה השמאלית" בת"א אסיפה ציבורית עם ח"כ עופר כסיף (חד"ש), שחזר לכנסת לאחר השעיה של 45 יום. באסיפה השתתפו גם מזכירות סניפי מק"י וחד"ש בתל-אביב, מור סטולר ונועה לוי. באסיפה דנו בנושא המתקפה על המרחב הדמוקרטי בעת מלחמת עזה, מעצרם של בכירי ההנהגה הערבית בישראל ומניעת כינוסים ומחאות בחברה הערבית."האיום המתנחלי-פשיסטי של ממשלת הימין
היום לפני 117 שנה נולד העיתונאי, הפובליציסט ופעיל הציבור יוסף ליפסקי. נולד בעיר לוביץ' בפולין במשפחה יהודית חילונית שגידלה עשרה ילדים. אביו ניהל מאפייה ואמו הייתה עקרת בית. בנעוריו הצטרף ליפסקי למפלגה הקומוניסטית הפולנית (KPP), שסבלה מרדיפות מצד הממשלה. במסגרת הרדיפות הוצא להורג מי שעמד אז בראש המפלגה ונעצרו מאות חברים. כקומוניסט ארגן ליפסקי בשנת 1934 הפגנות נגד ההסכם שחתם נשיא פולין אז , המרשל
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים קרא לחבריו ולאנשי בריאות הנפש לחדול מלהתנדב בתפקידים שהמדינה אמורה לשלם עליהם שכר. "בתחילת הדרך לאחר 7 באוקטובר, בתוך הכאוס ששרר עד שהמערכות הציבוריות החלו לפעול, אלפי עובדות ועובדים סוציאליים פינו מזמנם והתנדבו בהגשת הסיוע", כתב האיגוד. "ההתגייסות הזו מרגשת ומחזקת את הסולידריות המקצועית שלנו. כיום, אין עוד הצדקה ומקום לפעילות התנדבותית שלא מתוכללת על ידי גורם ציבורי", הדגישו. "קראנו במהלך
רבים וביניהם חברים, ידידים וקרובי משפחה, ליוו ביום חמישי בשבוע שעבר (19.10) את דליה בקר בדרכה האחרונה בבית העלמין ירקון בתל-אביב. בקר נפטרה בשבוע שעבר לאחרת מחלה קשה. במשך שלושים שנה ניהלה את סיעת חד"ש בכנסת. בין משתתפי מסע ההלוויה: חברי כנסת של חד"ש בהווה ובעבר ובהם איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, יוסף עטאונה, מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי ודב חנין; וכן, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י),
באולם הראביטה נערך ביום חמישי אירוע לציון שנה למותו של החבר סלאח מסרי (אבו סעיד). בין משתתפי האירוע: יו"ר חד"ש-תע"ל, ח"כ איימן עודה; מועמד הרשימה כולנו העיר לראשות העיר ת"א-יפו, עו"ד אמיר בדראן וח"כ לשעבר דב חנין, מראשי מק"י. מסרי נולד 1929, בבית עץ בגבול בין כרם התימנים למנשייה, בשטח שהיום נמצאים עליו תחנות האוטובוסים של מסוף "כרמלית". אביו נפטר בילדותו ונקבר בבית העלמין עבד
ברמאללה נחנך אתמול (שבת) רחוב על שם הסופר ומנהיג מק"י המנוח אמיל חביבי. באירוע השתתף ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, יו"ר חד"ש-תע"ל ח"כ איימן עודה, ראש העיר עיסא קסיס קרוביו של חביבי ומוקירי זכרו. הכיכר נמצאת בקרבת כיכר על שם המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש. על שמו קרויה גם כיכר בוואדי ניסנאס בחיפה ורחובות ביפו ברמלה. חביבי נולד ב-1922 ונפטר ב-1996 בגיל 73. הוא למד
פועל בניין כבן 40, אזרח סין, נהרג היום (ראשון) לאחר שנפל עם פיגום באתר בנייה ברחוב כרמל ברחובות. המשטרה עכבה לחקירה שני מנהלי עבודה באתר ונציג משרד העבודה זומן למקום. הרקע והנסיבות מצויות בבדיקה. מאז תחילת השנה נהרגו במקומות העבודה 44 עובדים – רובם בענף הבנייה. חובש רפואת חירום של מד"א, רועי בן שושן, מסר: "הובילו אותנו אל הפועל ששכב כשהוא מחוסר הכרה ולכוד מתחת
