לפני כמה חודשים התקיים באוניברסיטת תל-אביב יריד התעסוקה הטכנולוגית – אירוע שנתי, בו מוזמנות חברות הייטק שונות להקים דוכנים בקמפוס, ולנסות לשכנע סטודנטים שעבודה עבורן היא צעד ראשון מוצלח בקריירה. לצד תאגידי ענק כמו אפל, סיסקו, אמזון, וסמסונג, הזמינה האוניברסיטה גם את חברות הנשק רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, הקריה למחקר גרעיני ואלביט מערכות, ואת ארגוני הביון הישראליים – השב"כ והמוסד. כל דוכן עמוס
בסוף אוגוסט האחרון הסיגה ארצות הברית את צבאה מאפגניסטן, כמעט 20 שנים אחרי שפלשה אליה ב-2001. מטרת הפלישה הייתה להפיל את שלטון הטאליבן ולהחליפו בממשלה שתשרת בצייתנות את הממשל האמריקאי. ב-1999 סבלה אפגניסטן מבצורת קשה, שהובילה למחסור משמעותי במזון. סקר שנערך במאי 2001 מצא שבכמה מהמחוזות במדינה סבלו מעל 20% מהילדים מתחת לגיל חמש מתת-תזונה. לתוך הקטסטרופה המתהווה התפרצה ארצות-הברית. עם תחילת המתקפה על אפגניסטן,
בישיבת ממשלה ב-24 באוקטובר הכריז ראש הממשלה נפתלי בנט שמשבר האקלים הוא "סוגייה של ביטחון לאומי", ועל כן יידרש המטה לביטחון לאומי להתייחס לאיום המשבר בהערכות השנתיות שלו. בהכרזתו הגיב בנט ללחץ מצד משרד הסביבה בראשות השרה תמר זנדברג. זו התגאתה בכך שלראשונה, בעקבות אישור "חבילת האקלים", יביא המטה לביטחון לאומי בחשבון את משבר האקלים "כחלק מתרחישי הייחוס שהוא נערך אליהם בהיבט של ביטחון לאומי".
