fbpx

אקדמיה, נשק וכיבוש: כך משרתת אונ' ת"א את האינטרסים של הצבא והתעשייה הביטחונית

אוניברסיטת ת"א שותפה למנגנוני הכיבוש של ישראל בכל שלב: מפיתוח הטכנולוגיה לנשק עד הגנה משפטית

לפני כמה חודשים התקיים באוניברסיטת תל-אביב יריד התעסוקה הטכנולוגית – אירוע שנתי, בו מוזמנות חברות הייטק שונות להקים דוכנים בקמפוס, ולנסות לשכנע סטודנטים שעבודה עבורן היא צעד ראשון מוצלח בקריירה. לצד תאגידי ענק כמו אפל, סיסקו, אמזון, וסמסונג, הזמינה האוניברסיטה גם את חברות הנשק רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, הקריה למחקר גרעיני ואלביט מערכות, ואת ארגוני הביון הישראליים – השב"כ והמוסד.

כל דוכן עמוס בחטיפים ומזכרות ממותגות שהחברות מחלקות תמורת כמה דקות מזמנם של הסטודנטים, במהלכן מבטיחים נציגי החברות שכר גבוה, פרויקטים מאתגרים ומספקים, והזדמנויות לקבל קידומים ולטפס בהיררכיה הארגונית. על המוצרים שהן מפתחות הנציגים פחות מעוניינים לדבר.

נציגי התעשייה האווירית, שאיישו דוכן עמוס בפופקורן מסוכר, לא הזכירו שרחפנים שייצרה החברה ביצעו תקיפות ממוקדות ומדויקות נגד אזרחים בעזה, או שהם שימשו את האיחוד האירופי לפעולות איתור ובלימת פליטים. גם קבלת הפנים החמה שהחברה נתנה למין און הלינג, הגנרל שהשתלט על מיאנמר בהפיכה צבאית בשנה שעברה, בעת ביקורו בארץ – לא הוזכרה. בעקבות הביקור מכרה תע"א להלינג ספינות קרב – זאת על רקע אמברגו נגד מכירת נשק מצד האיחוד האירופי וארצות הברית, ודוחות מהימנים על זוועות שביצע הצבא בפיקוד הלינג נגד מיעוט הרוהינגה.

ארבעה חודשים לפני ביקור הלינג, הזהיר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה שמיאנמר קרובה לביצוע רצח עם נגד הרוהינגה. ב-2017, חודשיים לפני השלמת העסקה למכירת הספינות, קבעה משלחת מטעם האו"ם שכוחות הביטחון במיאנמר הפעילו "קמפיין טרור מחושב" שמטרתו טיהור המדינה ממיעוט הרוהינגה.

בדוכן של אלביט מערכות אפשר לקבל תרמוס ממותג וקפה, אבל לא ללמוד שאלביט אחראית לפריסת ציוד מעקב לאורך גדר ההפרדה, שהוקמה על מנת לספח לישראל חלקים מהגדה המערבית, ולהקל על טיהורם מתושבים פלסטינים.

גם מלחמות ישראל מתודלקות בכלי נשק מתוצרת החברה; צה"ל סומך על אלביט לייצר נשק אכזרי יותר מספקים חיצוניים: לפי דיווחים בעיתונות, אלביט לקחה על עצמה ייצור תותחי ארטילריה עבור צה"ל במקום KMW הגרמנית. למרות זכייתה של KMW במכרז, הצבא פנה אל אלביט אחרי שעלו חששות שגרמניה תאסור שימוש בתותחים מתוצרתה לירי פצצות מצרר – זאת בעקבות הפגזת כפרי דרום לבנון ב-2006, שמפקד ביחידת ארטילריה תיאר מאוחר יותר כ"מטורפת ומפלצתית".

הקשרים בין אוניברסיטת תל-אביב לאלביט משמעותיים יותר מהזמנה שנתית ליריד התעסוקה טכנולוגית. מאז 2018, הזמינה האוניברסיטה סטודנטים בפקולטות למדעים מדויקים והנדסה למעל חמישה עשר אירועים שונים שארגנה אלביט למטרת גיוס עובדים. בין האירועים: מסיבת חנוכה, יום האישה, ואתגר טכנולוגי בהשראת "אליס בארץ הפלאות".

מלבד האירועים האלו, האוניברסיטה ואלביט מפעילות במשותף בחמש השנים האחרונות את תוכנית InnoBit. עבור הסטודנטים, InnoBit היא קורס על תקן פרויקט גמר בהנדסה, שמקנה נקודות אקדמיות. עבור אלביט, היא כלי לגיוס עובדים, ולסבסוד פיתוח טכנולוגי: כל המשתתפים בתוכנית מתבקשים לחתום על הסכם סודיות עם חברת אלביט, ומתחייבים מראש לתת "רישיון בלעדי, כלל עולמי ללא תמורה לאלביט להשתמש בקניין הרוחני [שפותח במסגרת הפרויקט] ללא כל הגבלה בתחומי העיסוק של אלביט שהם: בטחוני, פרה-בטחוני ו-HLS".

זו לא הדרך היחידה בה מנצלת אלביט פיתוחים מהאקדמיה ליצירת רווחים: ב-2019, אחרי שהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב הדגימה כלים שפיתחה בתערוכת הנשק AUS&R, התחיל שיתוף פעולה בין האוניברסיטה ואלביט בתחום ניווט רחפנים אוטונומי. גם הסגל הבכיר תורם את חלקו: האוניברסיטה ארגנה בכמה הזדמנויות פגישות בין בכירים באלביט לבין פרופסורים, על מנת לחשוף את אלביט ל"טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך" בתחומי סייבר והנעת כלי טייס, וכך לאפשר "העברת טכנולוגיה ממוסד מחקר לתאגיד תעשייתי לפיתוח מוצרים פורצי דרך".

דוחות פורנזיים חשפו שמוצרי סייבר שאלביט ייצרה ומכרה לאתיופיה שימשו לריגול אחר מתנגדי משטר, וקיים תיעוד רב בנוגע לשימוש בכלי טייס של אלביט נגד אזרחים – בין השאר במקרה הרצח של ארבעת הילדים על חוף הים בעזה במתקפה על רצועת עזה ב-2014 ("מבצע צוק איתן"). בהחלט ייתכן שהפשעים האלו, והפשעים להם תהיה אלביט אחראית בעתיד, התאפשרו בזכות תרומתה של אוניברסיטת תל-אביב.

מלבד מערכת היחסים החמה בין חברות לפיתוח נשק וציוד צבאי לבין האוניברסיטה, ממלאת האחרונה תפקיד משמעותי בעיצוב הדוקטרינה הביטחונית של ישראל. הקוד האתי של צה"ל פותח ותוחזק לאורך השנים בשיתוף עם פרופסור אמריטוס אסא כשר, לשעבר ראש הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה באוניברסיטת תל אביב. כשר הביא לשולחן ניתוח אקדמי משוכלל, לפיו מידת הנזק לאוכלוסייה האזרחית במבצע "דין וחשבון" הייתה "לגיטימית, ובמינון המדוייק". מעל 90% מההרוגים במבצע היו אזרחים שצה"ל תקף במטרה מוצהרת להטיל אימה על האוכלוסייה בדרום לבנון, על מנת ליצור זרם פליטים לעבר ביירות.

גם למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), המסונף לאוניברסיטת תל-אביב, השפעה משמעותית על המדיניות הביטחונית של ישראל: המכון מעסיק בכירי צה"ל בדימוס, ומשמר קשרים הדוקים עם פוליטיקאים וגנרלים. בעקבות מלחמת לבנון השנייה, קידם ועיצב המכון את עקרונות "דוקטרינת הדאחיה" (על שם הפרבר השיעי בדרום ביירות), שהנחתה את המבצעים בעזה מאז 2008. במאמר שפרסם ראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד מטעם המכון, הוסבר שעל צה"ל לנצח במלחמות באמצעות "הרס בתים ותשתיות ו[גרימת] סבל של מאות אלפי אנשים".

תרומה נוספת של האקדמיה למנגנוני הכיבוש היא ישירה יותר: הכשרת חיילים לביצוע משימות מורכבות שדורשות ידע מקצועי, באמצעות תוכניות העתודה האקדמית. כך למשל, העתודה הצבאית במשפטים מכשירה עורכי דין עבור הפרקליטות הצבאית, העוסקת בטיוח פשעי מלחמה, ועקיפת מנגנוני פיקוח בין-לאומיים. אחת מבוגרות תוכנית העתודה במשפטים באוניברסיטת תל אביב היא פרופסור גבריאלה בלום, שבמסגרת עבודתה בפרקליטות הצבאית הניחה את היסודות להסדרה המשפטית של סיכולים ממוקדים. בלום קבעה שכל פלסטיני שזוהה כפעיל בארגון חמוש "הוא מטרה לגיטימית, מותר לירות בו בגב בזמן שהוא ישן".

האקדמיה בישראל, אם כן, ואוניברסיטת תל אביב בפרט, שותפה למנגנוני הכיבוש והמלחמה של ישראל בכל שלב: עיצוב הדוקטרינה הצבאית והקוד האתי המתירים פגיעה מכוונת באזרחים, ייצור הטכנולוגיה שתאפשר הוצאה לפועל של הדוקטרינה הזו באופן מדויק ככל האפשר, ולבסוף – הגנה משפטית מפני האשמה בפשעי מלחמה.

 

המאמר פורסם במקור ב"קול הסטודנטים", בהוצאת תא חד"ש באוניברסיטת ת"א

 

 

סטודנטים מפגינים ביריד התעסוקה באוניברסיטת ת"א נגד חברות הנשק, דצמבר 2021 (צילום: חמושים)

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן