כתב העת המקוון "חוצות – כתב עת תרבוטיפוליטי" הושק באחרונה. לדברי העורכות, "חוצות הוקם במטרה להרחיב את שדה הטיפול הנפשי בישראל ולהעשיר אותו בהקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים". חברות המערכת הן ד"ר אסתר רפפורט, ד"ר מונא כרכבי-סלאמה, רתם זמיר, טובה בוקסבאום ואורטל לוי. בגיליון הראשון נכתב: "אף על פי שהחברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית והחיים בה כרוכים בהתמודדות יומיומית עם סוגיות פוליטיות, בשדה הפסיכולוגי קיימות מעט
שלושה מהגרי עבודה קיפחו את חייהם בסבב הלחימה האחרון בדרום, ולדברי פעילי הארגון קו לעובד, "אין זו יד המקרה: התלות המוחלטת בהחלטות המונחתות מלמעלה ובדיור אותו מעמיד לרשותם המעסיק מנעה מהם אפשרות להתגונן – וגזרה את גורלם". היחס המחפיר למהגרי עבודה הוא פועל יוצא של תפיסה הרואה בהם אילוץ כלכלי, כוח עזר המכוון לפצות על מחסור בידיים עובדות בתחומים מהם מדירים ישראלים את רגליהם בגלל
בעקבות אירועי הדמים בשבועיים האחרונים, הוצפו מוקדי הסיוע הנפשי באלפי פניות, ונפגעי חרדה רבים פונו אל בתי החולים. העלייה במקרי המצוקה הנפשית בעקבות ירי הרקטות וגל האלימות ברחובות הצטרפה למגמת העלייה בתחלואת הנפש כתוצאה ממשבר הקורונה. המספר של מקרי הדיכאון, הלחץ והחרדה; של נטילת תרופות מרשם (תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון וגלולות שינה); ושל שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי המדינה – צפויים להערכת אנשי המקצוע
ממשלת צ'ילה הימנית בראשות הנשיא סבסטיאן פיניירה נחלה מפלה קשה בבחירות שנערכו לפני כשבועיים (15 ו-16 במאי) במדינה הלטינו-אמריקאית. זאת, על רקע התסיסה החברתית הגוברת והעמקת המשבר הכלכלי, הפוליטי והחברתי שהחל עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה. אזרחי צ'ילה נקראו להשתתף בבחירות לאסיפה מכוננת לכתיבה מחדש של חוקת המדינה, וכן בבחירות לראשי המחוזות והערים – וממשלת הימין הפסידה בכל אחת מהן. הניצחון המשמעותי ביותר של השמאל
אקדמיה לשוויון, התארגנות מרצים מן השמאל במוסדות להשכלה גבוהה המונה מאות חברים, פרסמה אתמול (שלישי) גילוי דעת על רקע המתקפות החוזרות ונשנות נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים ובגבולות מדינת ישראל. אקדמיה לשוויון הזהירה מפני "השלכות המצב האלים ההולך ומתגבש על עצם יכולתה של ההשכלה הגבוהה בישראל להתקיים כמערכת אקדמית חופשית ושוויונית, המיועדת לכל, ללא הבדל דת גזע, מין ולאום' ובמיוחד מזהירה מהידרדרות תחושת חוסר הביטחון,
השמאל בפרו מתאחד סביב המועמדות של פדרו קסטיליו, המורה ומנהיג איגוד עובדי ההוראה, לקראת הסיבוב השני של הבחירות שיתקיימו ב-6 ביוני הקרוב. מועמד השמאל העקבי זכה ברוב הקולות בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות ולפרלמנט שנערכו ב-11 באפריל האחרון. מהתוצאות עולה קסטיליו זכה ב-19% מקולות הבוחרים ואילו מועמדת הימין הניאו-ליברלי, קייקו פוג'ימורי ב-13%. מועמדת שמאל נוספת מהקואליציה "כולנו למען פרו", ורוניקה מנדוסה, ראשת העיר לשעבר של הבירה
"המדריך לג'נטריפיקציה" היא סדרה תיעודית מצוינת המשודרת בערוץ 8 ובאתר האינטרנט של הערוץ. הסדרה מתארת את התהליך המואץ של גירוש תושביה העניים של יפו, בייחוד הערבים, בעשורים האחרונים. תהליך זה תואר בידי ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) מעל דוכן הכנסת בשבוע שעבר כ"דוחק ערבים החוצה ומחליף אותם ביהודים – מדיניות המשלבת קפיטליזם קר ואכזרי עם טיהור אתני גזעני". על תוצאותיו של אותו תהליך
הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הצ'יליאנית בחרה בראש עיר ממוצא פלסטיני, דניאל חדואה, כמועמד לנשיאות צ'ילה. כך פרסמה הבוקר (שלישי) סוכנות הידיעות הקובנית "פרנסה לטינה". בהחלטת ההנהגה הקומוניסטית נאמר כי "לראשונה מזה שנים רבות מתייצב בזירה האלקטוראלית המועמד המייצג את החלופה היחידה לניאו-ליברליזם שגרם לנזקים כה קשים לצ'ילה". יצוין שחדואה נמנה עם המועמדים המובילים לנשיאות על פי הסקרים שנערכו בימים האחרונים לקראת הבחירות שייערכו בשנה
התמודדות ללא תקדים צפויה ביוני הקרוב בסבב השני בבחירות לנשיאות פרו. לראשונה יתמודדו נציג השמאל העקבי והפעיל האיגוד-מקצועי, המורה פדרו קסטיליו, מול נציגת הימין הניאו-ליברלי והמושחת, קייקו פוג'ימורי. מועמד השמאל העקבי זכה ברוב הקולות בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות ולפרלמנט שנערכו ב-11 באפריל בפרו. על פי התוצאות הרשמיות, זכה קסטיליו (בצילום) ב-19% מקולות הבוחרים ואילו פוג'ימורי ב-13%. מועמדת שמאל נוספת מהקואליציה "כולנו למען פרו", ורוניקה מנדוסה,
הוצאת הספרים מאגנס של האוניברסיטה העברית פרסמה בשבוע שעבר את ספרו של ד"ר עבד אלקאדר כנאענה (אוניברסיטת תל-אביב), "חזבאללה והגמוניית המוקאוומה". הספר אינו ניסיון לסכם את ההיסטוריה של חיזבאללה ואינו מתאר את כל הצמתים ההיסטוריים בהם עמד הארגון הלבנוני, אף על פי שהוא אכן דן בחלקם. המחבר בוחן את חיזבאללה במשקפיים תיאורטיים ופוליטיים שונים מאלה שחוקרים בעולם ובישראל רגילים להשתמש בהם. כנאענה משתמש בכלים תיאורטיים
