fbpx

מרכז אדוה על מערכת בריאות הנפש בעת חירום: המצוקה הנפשית בעלייה חדה

מערכת בריאות הנפש סובלת מהזנחה ומתת-תקצוב ואינה מצליחה להתמודד עם העומסים החריגים

בעקבות אירועי הדמים בשבועיים האחרונים, הוצפו מוקדי הסיוע הנפשי באלפי פניות, ונפגעי חרדה רבים פונו אל בתי החולים. העלייה במקרי המצוקה הנפשית בעקבות ירי הרקטות וגל האלימות ברחובות הצטרפה למגמת העלייה בתחלואת הנפש כתוצאה ממשבר הקורונה.

 

המספר של מקרי הדיכאון, הלחץ והחרדה; של נטילת תרופות מרשם (תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון וגלולות שינה); ושל שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי המדינה – צפויים להערכת אנשי המקצוע להמשיך ולגדול, בהמשך למגמת העלייה שנרשמה מאז פרוץ משבר הקורונה.

 

לפי מרכז אדוה, בעת משבר הקורונה הקצתה ממשלת ישראל סכום זניח של 10 מיליון שקלים לטיפול בנושא. "חוסר היערכות זה, שמתווסף למצב הרע מלכתחילה של מערכת בריאות הנפש הציבורית, צפוי לפגוע במיוחד בבעלי הכנסה נמוכה, שאין בידם די אמצעים למימון עצמי של טיפולים ושל תרופות", נמסר.

 

מצב ירוד בטרם פרצה המגפה

 

מערכת בריאות הנפש הציבורית הייתה במצב ירוד עוד לפני הקורונה. הדבר התבטא, למשל, בתקינת חסר של מטפלים במסגרות השונות בהן ניתן טיפול במסגרת תשלום רבעוני מפוקח. תקינת חסר זו גורמת לזמני המתנה ארוכים.

 

כדי להימנע מהמתנה ממושכת, רבים מהפונים לקבלת טיפול נפשי מופנים בידי קופות החולים למטפלים חיצוניים (פרטיים), החתומים על הסכמי מתן שירותים עמן. זאת תמורת תשלום גבוה באופן משמעותי מצד המטופל-המבוטח (כ-140 שקל למפגש טיפולי). כעת נדרשת מערכת ציבורית מדולדלת זו להתמודד עם עליה חדה בתחלואת נפש שגרמו המגפה והאירועים בשבועות האחרונים.

 

"הנפגעים העיקריים הם תושבים ותושבות מעוטי משאבים. מחקרים מוכיחים שאנשים החיים בעוני נזקקים ממילא לסיוע נפשי בשיעורים גבוהים מאלה של בעלי אמצעים", ציינו בפרסום של אדוה. "ניתן לדבר על תופעת כדור שלג: העוני מייצר מצוקה נפשית, שמייצרת עוני נוסף וחוזר חלילה. משבר הקורונה, והאבטלה שבאה בעקבותיו, פגעו במיוחד במי שחיו עוד לפני כן בעוני או בקרבת העוני, פגיעה הצפויה עתה לדרדר עוד את מצבם הנפשי". אליהם מצטרפים עתה "העניים החדשים" שיצרה המגפה.

 

איך הגענו למצב זה?

 

ב-2015 הועברה האחריות לטיפול בבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. בעקבות זאת, העביר המשרד לקופות מאות מיליוני שקלים, כאשר הקופות מצדן התחייבו ליעדי ביצוע. אלא שמבקר המדינה מצא, כי הקופות לא עמדו בחלק ניכר מן היעדים.

 

בדו"ח שפורסם ערב פרוץ משבר הקורונה מצא המבקר, כי בעוד שהתקציב שהועבר היה מבוסס על ההנחה ש-4% מהמבוטחים המבוגרים ו-2% מהמבוטחים הקטינים בכל קופה יקבלו טיפול נפשי, בפועל רק 3.1% מהמבוטחים המבוגרים ו-1.6% מהמבוטחים הקטינים בשירותי בריאות כללית (הקופה הגדולה במדינה) קיבלו טיפול הלכה למעשה (נכון לשנת 2017). שיעורים נמוכים במיוחד של מקבלי טיפול נפשי תועדו בחברה הערבית ובחברה החרדית.

 

פחות מרפאות בפריפריה

 

אחד החסמים לנגישות לשירותי בריאות הנפש של האוכלוסיות הערבית והחרדית ותושבי הפריפריה בכלל, כפי שציין המבקר, הוא הפריסה הגיאוגרפית הלא שוויונית של המרפאות לבריאות הנפש: "כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, רוב היישובים בגוש דן נהנים מנקודות שירות רבות".

 

הרפורמה הניחה עוד ש-1.5% מתקציב הטיפולים הנפשיים של הקופות יגיע מהשתתפות עצמית של מבוטחי הקופות. בפועל, השיעור היה גבוה הרבה יותר ועמד ב-2018 על 5% וכ-6% (במאוחדת ובמכבי, בהתאמה). מתברר כי הקופות הפנו שיעור גבוה במיוחד של מטופלים אל מטפלים חיצוניים, שאצלם שיעור ההשתתפות העצמית של המבוטח גבוה. באופן לא מפתיע, 65% מהמטופלים במסלול של "מטפלים חיצוניים" התגוררו ביישובים המשתייכים לאשכול חברתי-כלכלי 10-8, כלומר למבוססים.

 

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן