fbpx

ניצול מחפיר וסכנת חיים: המחיר הכבד שמשלמים עובדי החקלאות מתאילנד בשדות ישראל

העובדים התאילנדים מאפשרים לישראל להאכיל את תושביה בפירות וירקות, אך הם נותרים שקופים בעיני הציבור

שלושה מהגרי עבודה קיפחו את חייהם בסבב הלחימה האחרון בדרום, ולדברי פעילי הארגון קו לעובד, "אין זו יד המקרה: התלות המוחלטת בהחלטות המונחתות מלמעלה ובדיור אותו מעמיד לרשותם המעסיק מנעה מהם אפשרות להתגונן – וגזרה את גורלם".

היחס המחפיר למהגרי עבודה הוא פועל יוצא של תפיסה הרואה בהם אילוץ כלכלי, כוח עזר המכוון לפצות על מחסור בידיים עובדות בתחומים מהם מדירים ישראלים את רגליהם בגלל השכר הנמוך ותנאי העבודה הקשים. תפיסה זו יצרה הפקרות מתמשכת באכיפת זכויותיהם וביטחונם. בזכות העובדים האלה יכולה ישראל להאכיל את תושביה בפירות ובירקות, אך הם נותרים שקופים בעיני הציבור ובעיני המדינה.

"למציאות חייהם של עובדים אלה נחשפנו כשהתחלנו לטפל בפניות העובדים התאילנדים, וכל יום אנחנו נחשפים לעוד ועוד עוולות וסיפורים מסמרי שיער על המתרחש בחצר האחורית הזאת, אליה הובאו עשרות אלפי בני אדם", נמסר מקו לעובד. בעמותה מתקבלים דיווחים רבים מפועלים שעבודתם הפיסית והקשה נמשכת לא פעם 12 שעות ביום ויותר כל השנה, בכל מזג אוויר, מצפון הארץ ועד לדרומה.

"לאנשים האלה יש שמות, מחשבות ורגשות, והם חווים געגועים קשים ליקיריהם, לחבריהם ולביתם. במקרים רבים מספור הם מתגוררים בתנאים לא ראויים, כתף אל כתף עם אנשים זרים. הם מסכנים את בריאותם כשהם משתמשים בחומרי הדברה רעילים, עובדים בגובה או משתמשים בציוד חקלאי מסוכן. שכרם זעום ומינימלי, לעיתים מתחת לשכר המינימום. למרות שהם עובדים שעות מטורפות, לעיתים קרובות מדי הם אינם מקבלים את מלוא זכויותיהם".

מעסיקים רבים משכנים את עובדיהם בתת-תנאים, ומתעלמים במשך שבועות וחודשים משירותים שהתקלקלו, מדוד שנשבר או מאזילת גז הבישול. כאשר עובדיהם נופלים למשכב, המעבידים מתעלמים מכך ואינם מאפשרים להם לנוח ולראות רופא.

עוד עולה מהתלונות כי בשדות ובחממות זורעים, קוצרים, מרססים ומלקטים מהגרי עבודה העמלים משעות הבוקר המוקדמות, ועד שהמעסיק יחליט שמספיק – ללא שעות עבודה מוסדרות. לרבים מאלה ששובצו לעבודה בעוטף עזה לא היה מושג שהתחילה מלחמה עד שטילים עפו מעל לראשיהם. למרות שהבינו מיד שכדאי להתרחק מהסכנה, במקרים רבים המעביד לא הרחיק אותם, לא דאג לביטחונם ולא אמר להם מה קורה. הם המשיכו לעבוד כרגיל, שמעו אזעקות בלילה וביום, וישנו שינה טרופה במיגוניות.

היו ביניהם שישנו במקומות מסתור מאולתרים מתחת לטרקטור, בסומכם על מכונת הפלדה יותר מאשר על גג הפח של מגוריהם. למודי ניסיון מהסבבים הקודמים של הלחימה, ותיקי העובדים מתאילנד לימדו את הצעירים יותר את התורה כולה – להשתטח על הקרקע.

למרות ההסכם הבילטראלי בין ישראל לתאילנד, האמור להפוך את ההעסקה למסודרת יותר, העובדים נותרו שקופים. את תוצאות השקיפות הזו שילמו בחייהם בחודש שעבר סיקהרין סאנגמרם וויראוואט קרונבוריראק, ושמונה עובדים נוספים שנפצעו, אחד מהם באורח קשה. אין זו הפעם הראשונה בה עובדי חקלאות נפצעים ונהרגים במהלך סבבי לחימה של ישראל בעזה: ב-2004 נהרגה עובדת בת 25 מפגיעת פצצת מרגמה בהתנחלות גני טל בגוש קטיף, ושני עובדים נפצעו. ב-2011 נפצעו כמה עובדי חקלאות בחממה בה עבדו בחוף אשקלון, וב-2014 נהרג עובד בן 36 בחממה לא רחוק משם. ב-2016 נפצעו שני עובדים במושב עמיעוז, באוגוסט 2018 נפצעה קשה עובדת בתלמי אליהו וב-2019 נפצע עובד נוסף בחממה במושב אוהד.

בסבב המלחמה האחרון, בעקבות מותם של שני עובדים במושב אוהד, נפקחו לרגע קצר עיני הציבור, שבדרך כלל עיוור לעובדי החקלאות מתאילנד למרות שהוא נהנה מפירות עמלם. פנים ושמות פורסמו, שותפות גורל ניצתה. שאלות גדולות וחשובות לגבי אופן העסקתם נשאלו – אך נותרו בינתיים ללא מענה.

עובדי חקלאות תאילנדים בשדות הדרום (צילום: קו לעובד(

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן