הקדמת הבחירות, נפילת ממשלת נתניהו-גנץ והמשך המחאה נגד שלטון הימין מציבים בפני החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) אתגרים לא פשוטים. מה שנדמה היה כסיפור הצלחה – הקמת הרשימה המשותפת וסיעה בת 15 חברי כנסת – התהפך עליה בחודשים האחרונים. הרשימה צברה הישגים פוליטיים לא מבוטלים בימי הכנסת ה-23 הקצרים, אך הוכשלה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה הצליח לנטרל את אחד ממרכיביה: הרשימה הערבית המאוחדת
השביתה הממושכת (שמונה שבועות!) במכללות הציבוריות השיגה הישגים ללא תקדים, הבאים לידי ביטוי בהסכם העקרונות שנחתם בתום המו"מ בין נציגים של איגוד הסגל האקדמי במכללות בארגון כוח לעובדים, של הוועדה לתקצוב ולתכון של ההשכלה הגבוהה (ות"ת), של ועד ראשי המכללות (ור"מ) ושל משרד האוצר. השביתה מוכיחה שוב שההתארגנות עובדים ונחישותם במאבק היא תנאי ללא תחליף במערכה לשיפור תנאי עבודה ושכר. לפני כשלוש שנים החליטו המרצות
כצפוי, מפלגתו של הנשיא ניקולס מדורו, הסוציאליסטית המאוחדת, רשמה ניצחון מרשים בבחירות לפרלמנט שנערכו ביום ראשון האחרון בוונצואלה. לפי מניין לא סופי של הקולות, מועמדי המפלגה השלטת זכו ב-67% מהקולות. ברית מפלגות הימין שהחליטו לקחת חלק בבחירות, חרף החרם שהטילו מגזרים אחרים באופוזיציה הפרו-אמריקאית, זכתה ב-17%, וחזית השמאל העקבי ובראשה המפלגה הקומוניסטית ב-4%. רק 31% מבעלי זכות הבחירה הצביעו – לעומת יותר מ-71% בבחירות הקודמות.
"אין כסף לחינוך". הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת קבינט הקורונה שנערכה באחרונה (25.10). לא רק לחינוך אין כסף – להרבה צרכים חברתיים אין כסף, כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם המתנהלת ללא תקציב. אם ממשלת הימין לא תיפול קודם, תוסיף ישראל להתנהל ללא תקציב בשנה הקרובה, שתהיה אף היא "שנת קורונה". בג"ץ אף הוציא אמש (שלישי) צו על תנאי שמורה לממשלה ולכנסת לנמק, בתוך
רבים בקרב מצביעי הרשימה המשותפת ותומכיה הרימו גבה נוכח הניסיונות החוזרים ונשנים של ראש ממשלת הימין, בנימין נתניהו, לסכסך בין מרכיביה. הרי זו דרכו ועל כך עמד מאמר המערכת שפורסם ב"הארץ" ביום שישי האחרון בו נכתב, בין היתר: יו"ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, החל לנהל שיח מול הליכוד ולשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. עבאס הותקף מצד חבריו למפלגה וחוגים אחרים בחברה הערבית, בטענה שלא ניתן
הכרזת ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות לנשיאות ארה"ב בשבת שעברה גררה אחריה שורה ארוכה של ברכות מכל צדיה של קשת המפלגות הציוניות: מבנימין נתניהו (באיחור אופנתי של 12 שעות), דרך נפתלי בנט ויאיר לפיד ועד לניצן הורוביץ. מפליא, הצעד לא הפתיע, שכן כל אלה נטשו את ה"לוזר", השונא מפסידנים, ונרתמו לעגלת ה"ווינר". המהפך הביידני הזכיר סצנה מתוך סרטו של אפרים קישון, "סלאח שבתי" (1964). גיבור
"אין כסף לחינוך" – זו תמצית הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת קבינט הקורונה שנערכה השבוע (25.10). בישיבה דנו השרים בפתיחת בתי הספר ובמשאבים שיש להשקיע כדי לשמור על בריאותם של התלמידים, עובדי ההוראה וקרוביהם. אין כסף? הרי טרם נוצלו כ-40% מתוך תקציבי העתק לכיסוי הצרכים שגדלו עקב הקורונה, עליהם הכריזו ממשלת הימין, ואף נתניהו עצמו, מאז מארס. יתר על כן: לממשלה אין כסף
לפני כשבועיים, ב-5 באוקטובר, השלים תאגיד הענק האמריקאי שברון את רכישת החברה נובל אנרג'י, אף היא אמריקאית, בעסקת חילופי מניות בסכום שנאמד ב-4.2 מיליארד דולר. בעקבות הרכישה מחזיקה שברון ב-25% מהזכויות בקידוח הגז "תמר" וב-40% הקידוח "לוויתן". הידיעה שימחה עד מאוד את ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרתם של שני אדונים (בעלי ההון וממשל ארה"ב). בסגנון טראמפי מיהר נתניהו להודיע: "חוללנו מהפכה אדירה באספקת אנרגיה למדינת
מאות נהגי שיירות המחאה שהתאספו אתמול (שלישי) בקרבת הכנסת נתקלו בחיילים סדירים מחטיבת הצנחנים, שהוצבו במחסומים יחד השוטרים האחראים לאכיפת הסגר. החיילים איישו מחסומים שהקימה המשטרה סביב משכן הכנסת ותשאלו נהגים. זאת במטרה להגביל את התנועה של שיירת המחאה נגד אישור התיקונים לחוק סמכויות הקורונה, שיאפשרו לממשלת הימין להגביל הפגנות. רק למעטים ממאות כלי הרכב (אלף מכוניות, לדברי "הדגלים השחורים") הותר להגיע סמוך לקריית הממשלה.
לממשלת הימין יש בעיה. ליתר דיוק, יש לה המון בעיות. אחת מהן היא איך להטיל את העול של שיקום המשק הקפיטליסטי בעקבות משבר הקורונה על כתפי העובדים, הגמלאים והמובטלים. לכאורה, נוקטת הממשלה במה שהכלכלנים מגדירים "מדיניות מרחיבה", קרי: הוצאת תקציבים מוגברת כדי לתת מענה מהיר למצוקות המשק והחברה. למשל, המענק שכל אזרח ותושב במדינת ישראל אמור לקבל הודות ל"נדיבותו האישית" של הוד מעלתו ראש הממשלה.
