על עתידה של ממשלת מדורו: כמה הערות בעקבות הבחירות לפרלמנט בוונצואלה

כצפוי, מפלגתו של הנשיא ניקולס מדורו, הסוציאליסטית המאוחדת, רשמה ניצחון מרשים בבחירות לפרלמנט שנערכו ביום ראשון האחרון בוונצואלה. לפי מניין לא סופי של הקולות, מועמדי המפלגה השלטת זכו ב-67% מהקולות. ברית מפלגות הימין שהחליטו לקחת חלק בבחירות, חרף החרם שהטילו מגזרים אחרים באופוזיציה הפרו-אמריקאית, זכתה ב-17%, וחזית השמאל העקבי ובראשה המפלגה הקומוניסטית ב-4%. רק 31% מבעלי זכות הבחירה הצביעו – לעומת יותר מ-71% בבחירות הקודמות.

הקומוניסטים ומדורו: לא עוד

המפלגה הקומוניסטית של ונצואלה ושותפותיה גינו במהלך מערכת הבחירות את מניעת ההופעה של מועמדיהן בכלי התקשורת הממלכתיים, ואף נתקלו בשל כך בצעדי "ענישה" מצד השלטונות. זאת, כי בבחירות שנערכו השבוע התמודדה לראשונה מפלגתו של מדורו גם עם האופוזיציה השמאלית לממשלתו.

לפני כמה חודשים, הקימו קומוניסטים וכוחות שמאל נוספים חזית משותפת כדי להשתתף בבחירות לפרלמנט: "האלטרנטיבה העממית המהפכנית". חברים בה המפלגה הקומוניסטית והארגונים: מולדת לכולם, השמאל המאוחד, מפלגת העובדים המהפכנית, התנועה הבוליבריאנית המהפכנית, טופמארו ועוד כעשר תנועות שמאל קטנות יותר.

המכנה המשותף של מערך הכוחות השמאלי: תמיכה ביקורתית בממשלתו של מדורו. עד עתה השתתפו הקומוניסטים בבחירות כחלק מרשימת המפלגה השלטת, שייסד הנשיא המנוח הוגו צ'אבס. שניים מראשי המפלגה הקומוניסטית, המזכ"ל אוסקר פיגרואה והדובר ז'ול ג'אבור, אף מכהנים כחברים בפרלמנט היוצא מטעם רשימתו של מדורו.

אולם בשנתיים האחרונות גברה הביקורת מצד הקומוניסטים על הממשלה ועתה הם דורשים, יחד עם כוחות שמאל נוספים, "להגן על הישגי ממשלת צ'אבס, להיאבק בבעלי ההון ולשמור על רמת החיים של העם העובד".

גואידו – המפסיד הגדול

מנהיג האופוזיציה, "הנשיא" מטעם עצמו חואן גואידו ובעלי בריתו, שנתמכו באופן פעיל בידי ממשל טראמפ, הודיעו מראש שיחרימו את הבחירות כדי לא לתת לגיטימציה לתהליך שיחזק את הנשיא מדורו. תוצאות הבחירות מחלישות באופן משמעותי את כוחו הפוליטי של גואידו, שקרא תיגר על מדורו ב-2019 והכריז על עצמו "המנהיג החוקי" של ונצואלה, צעד שזכה בשעתו בתמיכה של עשרות מדינות קפיטליסטיות, בהן ישראל וארה"ב.

לאחר השבעת חברי האסיפה הלאומית הנבחרים בקראקס, גואידו לא יכהן עוד כמחוקק משום שהחרים את ההצבעה. המשמעות העיקרית היא שבעולם כבר לא יוכלו להכיר בו עוד כ"נשיא" – תואר שהיה למעשה ריק מתוכן.

גואידו מותיר אחריו מערך של מפלגות ימין מפורר ומפולג, בו רבים הם הטוענים לכתר, אבל איש אינו מסוגל לאתגר את שלטון ה"צ'אביסטה". "לאחר כל המפלות שספגנו בשנה האחרונה, הגיעה העת לשנות מן היסוד את המדיניות שלנו ולהציב אלטרנטיבה אמיתית", צייץ בצער למחרת הבחירות אנריקה קפרילס רודנסקי, אחד מראשי הימין.

המעצמות האימפריאליסטיות, ארה"ב ואירופה, מסרבות להכיר בהרכב הפרלמנט החדש וממשיכות בפועל בחרם שהטילו על ממשלת קראקס. עם זאת, בחודש ינואר הקרוב ייכנס לבית הלבן נשיא חדש. ג'ו ביידן טרם הבהיר את מדיניותו כלפי אמריקה הלטינית, בה ביקר לעיתים תכופות בעבר. נשיא ארה"ב הנבחר מבטיח שינוי במדיניות החוץ האמריקאית, אך טרם התייחס ליחסי ארה"ב עם קובה ועם ונצואלה – שתי מדינות שעמדו במוקד מדיניותו העוינת עד מאוד של הנשיא היוצא דונלד טראמפ.

כלכלה מקרטעת, חברה במשבר

אך עבור ממשלת מדורו, שזכתה ברוב מוחץ בפרלמנט, המערכה הקשה מכולן היא הפנימית – בתחומי החברה והכלכלה. המשק הקפיטליסטי מקרטע והמשבר החברתי רק מעמיק מדי יום. הישגיה החברתיים של ממשלת צ'אבס נרמסים  כאשר הממשלה מנסה לקדם מדיניות של "עידוד השווקים", קרי: מאמצת מדיניות המכרסמת ברפורמות הכלכליות והחברתיות של הוגו צ'אבס.

ההיפר-אינפלציה המכה בוונצואלה נותנת את אותותיה באובדן כוח הקנייה של האוכלוסייה, ופוגעת במיוחד בעובדים המשתכרים שכר נמוך ובעובדי המדינה. בפועל קיימת בוונצואלה כלכלה דואלית: של המיעוט המחזיק בכיסו דולרים, ושל הרוב שאין בידו לרכוש את המטבע האמריקאי.

המשבר במישור הפוליטי: בשנים האחרונות נפגעה קשות הפופולריות של מפלגת השלטון והעומד בראשה. ההצבעה בוונצואלה אינה חובה,  אך כאשר פחות משליש מהאזרחים טורח להגיע אל הקלפי, זה סימן שהשלטון והשיטה מאבדים לגיטימציה ציבורית.

מיליוני אזרחים שהתייצבו בעבר לצד צ'אבס ופרויקט "הסוציאליזם של המאה ה-21", יושבים עכשיו בבתיהם ואינם מצביעים. בהנחה שלא היו זיופים בקנה מידה גדול, וככל הנראה כך הדבר, מערך השמאל העקבי לא זכה בתוצאות להן קיווה.