במאמרה “המכונות אינן הוזות, אך היוצרים שלהם כן” מתעמתת העיתונאית והחוקרת הקנדית נעמי קליין עם מצדדי הבינה המלאכותית, הטוענים שבכוחה לכונן גן עדן עלי אדמות. תרגמתי ותמצתי עבור “זו הדרך” חלק ממאמרה, המציג את הגל האחרון של כלי בינה מלאכותית גנרטיביים באור אחר – כשוד של הידע הדיגיטלי של האנושות בידי גופים מסחריים. *** “הזיות” הוא השם שנתנו יוצרי בינה גנרטיבית לתופעה בה צ’אטבוטים מספקים
טקס פרסי האקדמיה לקולנוע (האוסקר) ה-95 נערך בשבוע שעבר (12.3). מעל לכל הסרטים שהתמודדו בלט הסרט “הכל בכל מקום בבת אחת” (דניאל קוואן, דניאל שיינרט, ארה”ב, 2022), אשר זכה בלא פחות משבעה פרסי אוסקר: הסרט הטוב ביותר; השחקנית הראשית הטובה ביותר (מישל יאו); שחקן המשנה הטוב ביותר (קי הוי קוואן); שחקנית המשנה הטובה ביותר (ג’יימי לי קרטיס); הבימוי והתסריט המקורי הטובים ביותר (בשניהם זכו דניאל
בשנים האחרונות בולטים ג’ורדן פיל ודונלד גלובר, שני קומיקאים אמריקאים שחורים, כבמאי יצירות פורצות דרך. פיל, יחד עם שותפו קיגן מייקל קי התפרסמו בעקבות סדרת המערכונים המצליחה שלהם “קי אנד פיל”. הסדרה התאפיינה, בצד הומור שטותי ופרוע, בשימוש בפארודיה ובסאטירה המתקלות את המציאות הפוליטית והחברתית בארצות הברית. לימים, שימשה התוכנית מצע גידול ליכולות הבימוי של פיל. במקביל לסדרה, פתח פיל בקריירת בימוי עצמאית עם הסרט
תערוכתה של חגית אונמני רובינשטיין “מראה מראה” מוצגת בימים אלה במועדון הגדה השמאלית בתל אביב. בתערוכה מאות דיוקנאות עצמיים אותם יצרה האמנית במגוון אמצעים וחומרים. רובינשטיין השתמשה בצבעי פנדה, שמן, מים ובעפרונות צבעוניים, וציירה על ניירות לנגזרות תפירה, בריסטולים שחורים, ניירות עבודת יד צהובים וניירות לבנים. החזרה האובססיבית על דימוי יחיד בשיטות שונות ותוך שימוש באמצעים שונים גורמת לחוויית צפייה אינטנסיבית. העבודות מכסות
“מלך הצפון” (“The Northman”, 2022), הוא סרטם החדש של הבמאי האמריקאי רוברט אגרס והמשורר האיסלנדי סיון. עלילת הסרט מגוללת את סיפור נקמתו של הנסיך אמלת’, העד לרצח אביו בידי דודו. מסע הנקמה גובה את חיי חייליו של דודו, של אימו של אמלת’, של שני ילדיו וכמובן, את חייו שלו. מותו של אמלת’ בסוף הסרט מוצג כרגע ניצחון, כאשר ולקיריה (מדריכת נשמות במיתולוגיה הסקנדינבית)
בגלרייה הגדה השמאלית (אחד העם 70, תל-אביב) ננעלה תערוכה מיוחדת לציון ה-1 במאי מאת האמן הוותיק סלבה אילייב, שבמרכזה – דמויות של פועלים באתרי בנייה. אילייב נולד בבאקו בירת אזרבייג’ן (אז חלק מברית המועצות), ולמד באקדמיה לאמנות בעירו. לאחר שהגיע לישראל המשיך בלימודי האמנות במכון אבני בתל אביב, ובעשרים השנים האחרונות הוא מלמד אמנות במסגרות שונות. אילייב עוסק רבות בהווי מעמד העובדים. הציג תערוכות
