fbpx

יותר מובטלים ויותר עניים: ההשלכות החברתיות של המגיפה הן רב-שנתיות

מחקר שבחן את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הסגרים בישראל עולה כי השפעתם תהיה ארוכת טווח

ביום ראשון החל הסגר הכללי, בפעם השלישית מאז פרוץ משבר הקורונה. "הסגר אינו מחויב המציאות. נהפוך הוא: המציאות היא שסגר גורם לנזקים בריאותיים, חברתיים וכלכליים קשים. אכן צריך ריחוק חברתי ומניעת התקהלות במקומות סגורים, אך אסור להגביל מרחק ולמנוע מאנשים להתפרנס. נתניהו וגנץ לא נאבקים בקורונה – הם נאבקים בציבור, ועלינו להיאבק בהם", מסר ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת).

לא רק ח"כ כסיף סבור כך. זו עמדתו גם של גוף מקצועי של מומחים מהאקדמיה, רופאים ומדענים שהקימו בשבוע שעבר "מועצת חירום ציבורית למשבר הקורונה", במטרה לשכלל ולטייב את הטיפול וההתנהלות בימי המגיפה. המומחים טוענים כי סגר הוא כלי לא-יעיל מבחינה מדעית לטיפול במשבר הקורונה: "סגר פוגע בחברה, בכלכלה ובעשייה הרפואית הרחבה. עדויות ממחקרים ומתצפיות במדינות רבות מראות כי תועלתו מוטלת בספק, חלקית וקצרת טווח, ונזקיו רבים וקשים. אין כיום שום גוף רפואי או מדעי מוסמך התומך בהטלת סגר".

במקביל, קבוצה של חוקרים, בהם פרופ' ג'וני גל, פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס וד"ר טליה שוורץ-טיירי, בחנה את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הסגרים הממושכים ושל מגפת הקורונה על העובדים בישראל. החוקרים פרסמו את עיקר ממצאיהם בכתב עת אמריקאי. מהפרסום עולה שהמגפה חוללה קריסה כלכלית וחברתית ברמה עולמית, וזו צפויה לתת את אותותיה במשך שנים רבות – גם בישראל.

ישראל מתמודדת עם קשיים כלכליים וחברתיים מאז הופעת הנגיף. מספר המובטלים והעובדים שהוצאו לחל"ת זינק בחודשים אפריל ומאי השנה, ובהתאם התמודדו חלקים רחבים באוכלוסייה עם קשיים כלכליים חמורים. עם הכניסה לסגר כללי שלישי, צופים החוקרים עלייה נוספת במספר העובדים שיקלעו לקשיים כלכליים.

כדי לבחון את ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המגיפה בישראל, ערך המכון למדיניות חברתית של וושינגטון בסנט לואיס סקר מקוון בקרב מדגם מייצג של 2,300 ישראלים בין ה-4 ביוני ל-1 ביולי השנה. מתוצאות הסקר עולה המחיר הכבד של האבטלה והקשיים הכלכליים אותם חוות משפחות בישראל.

 

המגיפה העמיקה את אי השוויון

הסקר הראה, כי אחד מכל ארבעה ישראלים מכל רמות ההכנסה חווה ערעור תעסוקתי: פיטורים, הוצאה לחל"ת, קיצוץ בשכר או הפחתה בשעות העבודה. עם זאת, ניכרים הבדלים גדולים בין קבוצות ההכנסה השונות, כאשר עובדים המשתכרים שכר גבוה נפגעו פחות מהעובדים בשכר נמוך. החוקרים הביעו דאגה נוכח הנתונים, המראים כי העובדים שהיו מוחלשים עוד לפני המגיפה נפגעו יותר במהלכה. החוקרים הגדירו בעלי הכנסה נמוכה כבתי אב המשתכרים פחות מ-8,000 שקל ברוטו בחודש. בתי אב שהוגדרו "שכבת ביניים" הם אלה המשתכרים בין 8,000 ל-17,000 שקל ברוטו בחודש, ואילו בתי אב בעלי הכנסה חודשית גבוהה משתכרים מעל 17,000 שקל ברוטו בחודש.

הסקר מראה כי בהשוואה בין יהודים (לא כולל יהודים חרדים) לאזרחי ישראל הערבים אין הבדל גדול – אלה גם אלה רשמו אובדן ניכר בתחום התעסוקה. כרבע מהיהודים איבדו את עבודתם, לעומת  29% מן הערבים.

החוקרים הבחינו גם בין שוכרי דירות לבין בעלי דירות. נמצא כי שוכרי דירות חוו פגיעה תעסוקתית קשה יותר: קרוב ל-29% משוכרי הדירות חוו פיטורים, קיצוץ משרה או פגיעה בשכר בהשוואה ל-20% מבעלי הדירות המשלמים משכנתא.

עובדים שדיווחו על פגיעה תעסוקתית הראו גם סימנים של מצוקה חומרית, כולל קשיים בתשלום שכר הדירה או המשכנתא, קשיים בפירעון חובות (מים, חשמל, ארנונה), ואף חוסר אמצעים לרכישת מזון בכמות מספקת.

 

חוסר ביטחון תזונתי בקרב מובטלים

אנשים שאיבדו את עבודתם (16%) היו חשופים יותר לסכנת פינוי מבתיהם בהשוואה לאלה שלא איבדו את עבודתם (9%). שכירים שאיבדו את עבודתם דיווחו גם על קושי בפירעון חובות שאינם קשורים בדיור (25%), ו-30% דיווחו על חוסר ביטחון תזונתי, בהשוואה ל-21% בקרב מי שלא איבדו את עבודתם.

נוסף למשתנים המסורתיים של אבטלה ואובדן עבודה, לאורך המגפה רשמו בתי אב עלייה בבעיות ארוכות טווח. לדוגמא, מחקרים קודמים הראו קשר ישיר בין אי-ביטחון תזונתי לבריאות לקויה בקרב ילדים ומבוגרים. כמו-כן, בתי אב שאינם מסוגלים לעמוד בתשלומים במועד ישלמו בטווח הארוך תשלומים וריביות גבוהים יותר. אי-עמידה בתשלום שכירות עלולה אף לגרור תביעות משפטיות, שידרדרו עוד יותר את מצבן של משפחות שנפגעו במשבר.

לדברי החוקרים, הממשלה הפעילה כמה צעדים לריכוך השלכות המשבר בחודשים הראשונים כמו הארכת תקופת האבטלה ומענקים כספיים. לפי המחקר, מדיניות זו הצליחה במידה מסוימת למתן את הפגיעה במובטלים. יחד עם זאת, המגפה צפויה להעמיק את מדדי אי-השוויון בישראל. "אלא אם ממשלת ישראל תנקוט צעדים משמעותיים יותר, ההשפעות השליליות יורגשו בטווח ארוך", סיכמו החוקרים.

צילום: מד"א

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן