האו"ם: שיא בהריסות הבתים בגדה ובירושלים המזרחית – 870 מתחילת השנה

רשויות הכיבוש הרסו או אילצו להרוס בשבועות האחרונים עשרות מבנים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית ובירושלים המזרחית בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט אינם ניתנים להשגה בידי פלסטינים. בין המבנים שנהרסו היו 15 מבני מגורים ו-24 מבנים המשמשים למחיה, לחקלאות, למים ולתברואה. כתוצאה מכך, חמישה משקי בית המונים 22 נפשות, ובהן חמישה ילדים, נעקרו מבתיהם בראס אל-עמוד וצור באהר בירושלים המזרחית, בח'ירבת ג'מרורה שבנפת חברון ובעין אל-חילווה שבצפון בקעת הירדן. 19 משקי בית נוספים, המונים יותר מ-100 נפשות, נפגעו מההריסות. מתוך 33 המבנים שנהרסו בשטח סי, 11 היו בקהילה הבדואית א-נואימה אל-פוקא שבנפת יריחו, והריסתם פגעה ביותר מ-30 נפשות. כך עולה מדו"ח תקופתי שפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש.

מאז תחילת 2026 נהרסו כ-700 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C וכ-170 בירושלים המזרחית עקב היעדר היתרי בנייה ישראליים. מאז 2024, הממוצע החודשי של המבנים שנהרסו בשטח C ובירושלים המזרחית היה לפחות כפול מהממוצע שנרשם ב-15 השנים שקדמו לכך. באירועי הריסה שתועדו בשנת 2026, משפחות רבות שנפגעו נקטו הליכים משפטיים שנמשכו כמה שנים בניסיון להשיג היתרי בנייה או לערער על צווי הריסה, אך מאמציהן לא צלחו בסופו של דבר. בירושלים המזרחית, חלק ניכר ממבני המגורים נהרסו בידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות ואגרות נוספות. בשטח C חלק מההריסות בוצעו בידי רשויות הכיבוש למרות קיומם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים.

ב-26 ביולי פינו כוחות ישראליים בכוח חמישה משקי בית פלסטיניים, המונים שמונה נפשות, מבניין מגורים בן שלוש קומות ובו שש דירות בעיר העתיקה בירושלים המזרחית. המשפחות התגוררו בבניין מאז שנות ה-30. הפינוי התרחש בעקבות תביעה שהוגשה בשנת 2018 בידי האפוטרופוס הכללי, לאחר שבתי המשפט בישראל אישרו את תביעות הבעלות על הנכס. לאחר הפינוי השתלטו על הבניין מתנחלי עטרת כהנים. לאחר שבתי המשפט דחו עתירות חוזרות שהגישו המשפחות, צו פינוי סופי חייב את משקי הבית לפנות את הנכס עד 5 ביולי 2026.

מאז תחילת 2026 פונו בכוח מבתיהם 22 משקי בית פלסטיניים, המונים 85 נפשות, ובהן 30 ילדים, בעקבות החלטות של בתי המשפט בישראל. רוב הפינויים הללו התרחשו באזור סילוואן בירושלים המזרחית. כ-200 משקי בית פלסטיניים ברחבי ירושלים המזרחית נמצאים בסכנת עקירה בכפייה עקב הליכי פינוי מתמשכים בבתי משפט ישראליים, שאת רובם יזמו ארגוני מתנחלים ישראליים.

יצוין כי משטר התכנון המגביל בשטח C בגדה ובירושלים המזרחית, שבהם פלסטינים כמעט אינם יכולים להשיג היתרי בנייה, ממשיך להציב בתים, בתי ספר ותשתיות חיוניות אחרות בסכנת הריסה. הדבר פוגע בגישה לחינוך ולשירותים בסיסיים אחרים ומחריף את לחצי העקירה המופעלים על קהילות פלסטיניות. 84 בתי ספר בשטח C ובירושלים המזרחית, המשרתים כמעט 13 אלף תלמידים, קיבלו צווי הריסה. מתוכם, 54 מבנים עומדים בפני איום של הריסה מלאה, ואילו 30 מבנים כפופים לצווי הריסה המכוונים לחלקים מהמתקנים. התפתחויות משפטיות אחרונות הקשורות לארבעה מבתי הספר האלה – שלושה בחברון ואחד בבית לחם – הגבירו את החששות בנוגע לגישה לחינוך עבור יותר מ-700 תלמידים וכמעט 60 מורים.

בנפת חברון, בית הספר היסודי המעורב א-ריפאעיה, המשרת 175 תלמידים, עמד בפני הריסה מיידית בתחילת יולי לאחר שערעור הקהילה נדחה. עם זאת, ב-21 ביולי הצליחה הקהילה להשיג צו מניעה זמני המשעה את ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בהליכים המשפטיים התלויים ועומדים. באזור מסאפר יטא שבחברון התבקש צו מניעה זמני לאחר דחיית הערעור על הריסת בית הספר התיכון לבנות זיף, המשרת 253 תלמידות. בשעב אל-בוטום, אף שלא ניתן צו מניעה זמני נגד הריסת בית הספר, היה צפוי כי אכיפת צו ההריסה תעוכב בשל קיומם של הליכים משפטיים תלויים ועומדים, ובהם דיון בבית משפט שנקבע ל-15 בספטמבר. למרות זאת, ב-4 באוגוסט הרסו הרשויות הישראליות שלושה ממבני בית הספר – שני חדרי מנהלה וחדר אחסון אחד. בניין בית הספר המקורי נותר שלם, אך ממשיך להיות כפוף לצו הריסה. בית הספר שירת 47 תלמידים במהלך שנת הלימודים האחרונה.

בנפרד, ב-3 באוגוסט הוציא בית המשפט המחוזי בירושלים צו ביניים המשעה את צעדי ההריסה בקהילות הסמוכות עיספי וח'ירבת אל-מג'אז במסאפר יטא, בכפוף להליכים המשפטיים בנוגע לתוכניות האב שלהן. הצו מספק הגנה זמנית לכ-160 מבנים, ובהם שני בתי ספר, בתים, מסגד, מרפאות, תשתיות מים ומקלטים לבעלי חיים, המשרתים כ-400 תושבים פלסטינים.

כמו כן, שני בתי הספר במסאפר יטא נמצאים בשטח שהוכרז בידי הרשויות הישראליות כ"שטח אש 918", הכולל 13 קהילות פלסטיניות שבהן מתגוררים כ-1,200 פלסטינים, ובהם יותר מ-500 ילדים. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר ממאה אירועי הריסה בקהילות, שבהם נהרסו יותר מ-300 מבנים, שיותר מ-60% מהם סופקו כסיוע הומניטרי. ארגוני הסיוע הביעו חשש כי התפתחויות משפטיות אחרונות, ובהן פסיקת בית המשפט העליון בנוגע למבני מגורים באום פגרה (מופקרה), עלולות להגביר את הסכנה להריסת בתים, בתי ספר ותשתיות חיוניות אחרות ברחבי מסאפר יטא.

באל-וולג'ה, שמדרום לירושלים בנפת בית לחם, פרסם המינהל האזרחי ב-8 ביולי הודעה המאפשרת הגשת התנגדויות לתיק הריסה משנת 2006 שהוגש נגד בית הספר היסודי המשותף אל-וולג'ה. בית הספר, המופעל בידי אונר"א, ממוקם בשטח C של הכפר ומשרת 235 תלמידים מכיתות א' עד ט'. הכפר, שאוכלוסייתו מונה כ-3,000 תושבים, משתרע על פני שטח C וירושלים המזרחית, ועל פי הערכות רק כ-7% משטחו הבנוי ממוקמים בשטח B, שבו משטר התכנון הישראלי אינו חל. בתמיכת ארגון סיוע משפטי הוגשה התנגדות, ודיון בבית המשפט נקבע ל-24 באוגוסט. אם צו ההריסה ייושם, הקהילה תיוותר ללא בית ספר יסודי מקומי, והילדים ייאלצו לנסוע לקהילות שכנות כדי לקבל גישה לחינוך.

מאז 2014 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 141 מבנים בבעלות פלסטינית בכפר בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים. כמעט מחצית מההריסות הללו, 68 מבנים, התרחשו מתחילת 2023, ובהן מספר שיא של 37 מבנים שנהרסו בשנת 2024 בלבד. התושבים ניהלו הליכי תכנון במשך שנים רבות במאמץ להשיג היתרי בנייה ולהסדיר את הבנייה הקיימת, אך מאמצים אלה נתקלו בקשיים חוזרים ונשנים.

ההתפתחויות באל-וולג'ה מתרחשות במקביל למאמצים רחבים יותר להגברת אכיפת תקנות התכנון והבנייה בכפר. ארגון המתנחלים רגבים עתר לאחרונה לבית המשפט העליון בבקשה לאכוף צווי הריסה נגד בנייה פלסטינית באל-וולג'ה. לדברי מועצת הכפר אל-וולג'ה, מאז תחילת 2026 הוציא המינהל האזרחי הישראלי כ-70 הודעות הריסה למבנים בחלק של הכפר הנמצא בשטח C. רוב ההודעות מתייחסות לצווי הפסקת עבודה המכוונים נגד מבני מגורים ומבנים אחרים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/135831