כרטיס אדום לפיפ"א המלבינה את פשעי הכיבוש ברצועת עזה

גביע העולם בכדורגל ("המונדיאל") הפך עסק קפיטליסטי מובהק, המבוסס על מעבר הדרגתי מאירוע ספורט עממי למכונת רווחים ריכוזית המנוהלת בידי תאגיד רב-לאומי. את ההשלכות של המהלך חשים האוהדים, הנאלצים לשלם אלפי דולר כדי להיכנס למגרשים, וגם תושבי הערים בארה"ב, בקנדה ובמקסיקו שמימנו מכיסם הקמת אצטדיונים או שיפוצם, מירוק רחובות ומבנים, ואף "מבצעי ניקיון" שכללו הרחקת דרי רחוב ועניים מרחובות הערים.

המדינות המארחות משקיעות עשרות מיליארדי דולרים מכספי המסים של האזרחים לבניית אצטדיונים ותשתיות. אצטדיוני ענק רבים ששימשו במונדיאלים הקודמים, כמו בברזיל 2014 או בדרום אפריקה 2010, נותרים שוממים לאחר הטורניר, תחזוקתם יקרה, והנטל הכלכלי נופל על הציבור.

הטורניר הדוחק החוצה את מעמד העובדים

הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א), המארגנת את המונדיאל, דורשת מהמדינות המארחות פטור מלא ממס על כל הכנסותיה. כך היא שומרת לעצמה את הרווחים, הנאמדים עתה ב-9 מיליארד דולר, למרות הגדרתה הרשמית כארגון ללא מטרות רווח. בפועל, פיפ"א מתנהלת כתאגיד ענק השולט בבלעדיות על זכויות שידור, חסויות ומכירת כרטיסים. מחירי הכרטיסים למשחקים זינקו בעשורים האחרונים, מה שדוחק החוצה את מעמד הפועלים – האוהדים המסורתיים של המשחקים – והופך את היציעים למפגן של בני הבורגנות המקומית ושל תיירים אמידים.

עוד כופה פיפ"א "אזורי מסחר בלעדיים" מסביב לאצטדיונים. באזורים אלו מותר למכור רק מוצרים של נותני החסות הרשמיים (לרוב תאגידי הענק כמו אדידס או קוקה קולה), מהלך הפוגע בעסקים מקומיים קטנים וביצרנים.

המודל הקפיטליסטי של המונדיאל נשען על העסקת כוח עבודה זול. הדבר בלט במיוחד בבניית התשתיות ומגרשי הכדורגל בקטאר ב-2022, אז הועסקו מהגרי עבודה בתנאי ניצול קשים, ובתנאי בטיחות ירודים, שגרמו למותם של מאות עובדים כדי לעמוד בלוחות הזמנים וברווחיות. אך מעבר להיבטים הגלובליים, קיים מימד נוסף – פוליטי ואף אזורי. גיבור המונדיאל איננו השחקן הארגנטיני הגאון ליאו מסי, אלא נשיא ארצות הברית הכושל והנוכל דונלד טרמאפ.

פרס יש, שלום אין

נשיא פיפ"א זה עשור, ג'ובאני וינצ'נצו "ג'אני" אינפנטינו, הוא האחראי להפיכת הפדרציה לתאגיד קפיטליסטי ענק. בשנתיים האחרונות היה לאחד התומכים הנלהבים של טראמפ בזירה הבינלאומית. טראמפ, מצידו, עושה שימוש בטורניר כדי להלבין את פשעיו ברחבי תבל. זה לא חדש, גם בעבר ניצלו משטרים את הגביע כדי להלבין פשעים נגד האנושות, כך נהגה הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה ב-1978. אבל  אינפנטינו הוביל את ה"הלבנה באמצעות ספורט" (Sportswashing) לגבהים גרוטסקיים.

 שיתוף הפעולה ביניהם היה באירוע פומבי בדצמבר 2025, בעת שאינפנטינו העניק לטראמפ את "פרס השלום" הראשון והחדש של פיפ"א במהלך טקס הגרלת משחקי המונדיאל שנערך במרכז קנדי בוושינגטון. אגב, שמו של המרכז הוחלף למרכז "טראמפ-קנדי" בהוראת הנשיא, אך שב לאחרונה לשמו המקורי בעקבות התערבות בית המשפט הפדרלי. "זה הפרס שלך, זה פרס השלום שלך", אמר אינפנטינו לאחר שטראמפ עלה לבמה כדי לקבל את הגביע, המדליה והתעודה. "יש כאן גם מדליה יפה עבורך שתוכל לענוד בכל מקום אליו תרצה ללכת", הוסיף.

לאחר קבלת הפרס, צורף אינפנטינו ל"מועצת השלום" שהקים נשיא ארה"ב, כחבר היחיד בארגון שאינו ראש ממשלה. בתמורה, הבטיח נשיא פיפ"א "להשקיע 75 מיליון דולר במהלך 2026 כדי לקדם את הכדורגל במאמצי השיקום של עזה". פיפ"א אף הפיקה סרטון ובו "חזון הכדורגל" משולב בריביירה שטראמפ רצה להקים ברצועה לאחר גירוש תושביה הפלסטינים. כידוע השיקום טרם החל וכצפוי גם פיפ"א לא השקיעה ולו דולר אחד בקידום הספורט ברצועה. גם היוזמה לקיים משחק ישראלי-פלסטיני לא עלתה יפה. 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/116182/