ארה"ב וישראל כשלו בניסיון לגרש את פלסטין מארגון העבודה הבינלאומי

מעמד העובדים הפלסטיני רשם לזכותו הצלחה פוליטית מרשימה בשבוע שעבר, במהלך הוועידה השנתית ה-114 של ארגון העבודה הבינלאומי שנערכה בז'נבה. אשתקד נתקבלה פלסטין כמדינה משקיפה בארגון, זאת, לאחר שבמשך שנים מעמדה של פלסטין היה של "תנועה לשחרור לאומי". ההחלטה אושרה ברוב גדול של 386 נציגים שתמכו בהצעה, בעוד 15 התנגדו ו-42 נמנעו, ומדינות מסוימות לא לקחו חלק בצבעה.

בשבוע שעבר ניסו נציגי ארצות-הברית, בתמיכת ישראל וארגנטינה, לשלול את ההכרה בפלסטין שהושגה בשנה שעברה לאחר עמל של שנים. הצעה זו נדחתה ברוב של 394, רק 17 תמכו ו-42 נמנעו. מזכ"ל הפדרציה הכללית של איגודי העובדים הפלסטינים, שאהר סעד, העלה על נס את ההישג וציין כי הוא "מהווה אישור למעמד היציב שפלסטין השיגה במוסדות הבינלאומיים ולתמיכה הגוברת בזכויות עמה ועובדיה בפורומים בינלאומיים שונים".

הוועידה היא האירוע השנתי הגדול של ארגון העבודה הוותיק שנוסד ב-1919. מדי שנה נפגשות בוועידה משלחות מ-187 המדינות החברות בארגון ומשקיפים מארגונים ובעלי עניין בעולם העבודה. בין המשתתפים מישראל: נציגי ההסתדרות, התאחדות התעשיינים ומשרד העבודה.

הרשות הפלסטינית בסכנת קריסה

בתחילת הוועידה הוגש לצירים הדו"ח השנתי המיוחד על מצבם של העובדים בשטחים הכבושים בידי ישראל – הגדה המערבית, ירושלים המזרחית, רצועת עזה ורמת גולן. הדו"ח המקיף, 42 עמודים, מטיל על ישראל את האחריות למצבם העגום של הפועלים הפלסטינים בעקבות ההרג וההרס ברצועת עזה והסגר הממושך בגדה המערבית. היה זה הדו"ח ה-44 שנמסר למשתתפי הוועידה והחמור ביותר עד כה.

במבוא לדו"ח נכתב: "בשל העובדה שרשויות ישראל לא הנפיקו אשרות כניסה, המשלחת לא יכלה לקיים פגישות בשטח זו השנה השלישית ברציפות". במילים אחרות, מתחילת מלחמת הנצח, מונעת ממשלת הימין ממומחי ארגון העבודה להגיע לישראל ולשטחים הכבושים. אנשי המשלחת קיימו פגישות מקוונות או נפגשו בעמאן.  

מהדו"ח עולה כי בשנים 2026-2025 החריף המשבר הפיסקלי הפלסטיני באופן חד. נוסף להשפעה הכלכלית של המלחמה בעזה והירידה בסיוע הבינלאומי, המנוע המרכזי למשבר הוא עיכוב בידי ישראל של כספי הסליקה של המכס הפלסטיניים, שהם כשני שלישים מסך הכנסות הרשות.  

ההפסקה המוחלטת של ההעברות מאז מאי 2025 "הותירה את ממשלת מדינת פלסטין עם נזילות נמוכה באופן קריטי לתשלום לעובדי מדינה, לשמירה על שירותים בסיסיים, להגנה סוציאלית, ולעמידה בהתחייבויותיה הפיננסיות. ללא חידוש ההעברות, היא עלולה שלא לעמוד בהתחייבויות התשלום שלה בשנת 2026 ונמצאת בסכנת קריסה". למשבר פיסקלי זה יש השלכות מיידיות על עובדים, עסקים והכלכלה הרחבה, בעיקר בשל התפקיד המרכזי שממלא שכר המגזר הציבורי בתמיכה בצריכה ביתית ובפעילות של המשק כולו.

 מהדו"ח עולה כי מדדי שוק העבודה נותרו חלשים באופן קריטי; בגדה המערבית ירדה האבטלה מ-31.4 אחוז בשנת 2024 ל-28.7 אחוז בשנת 2025, אך שיעור זה נותר גבוה מפי שניים משיעור של 13 האחוז שלפני המלחמה בשנת 2022. בעזה עומד שיעור האבטלה על 85.1 אחוזים. "תנאי שוק העבודה מאופיינים בנוסף בתת-תעסוקה ובעבודה בלתי פורמלית, דבר המצביע על מצוקה מבנית עמוקה מעבר לשיעורי האבטלה הרשמיים" הדגישו מחברי הדו"ח.

 אמצעי המחיה והזדמנויות התעסוקה בירושלים המזרחית וסביבתה, מצוין בדו"ח, "ממשיכים להיות מושפעים עמוקות מפיצול מרחבי, דחיקה כלכלית לשוליים והתרחבות ההתנחלויות". קהילות פלסטיניות פוצלו למובלעות מבודדות, עם קישוריות מוגבלת זו לזו ולשווקים פלסטיניים רחבים יותר.

הדבר מערער את הקשרים הכלכליים ואת הגישה לתעסוקה. "מגבלות אלה, בצד הפקעת קרקעות וגישה מוגבלת לאזורים חקלאיים, תרמו לירידה ניכרת בחקלאות ובמסחר בשיעור קטן – ענפים שהיו היסטורית מקורות מחיה חשובים". במקביל, מגבלות רגולטוריות, עלויות רישוי ומיסוי גבוהות, ותחרות מצד פעילויות כלכליות המבוססות בהתנחלויות, כדוגמת אזור התעשייה עטרות, "החלישו עוד יותר את כושר ההישרדות הכלכלי של עסקים פלסטיניים".

שוק העבודה ברצועה מרוסק

 לדברי הדו"ח, למרות הפסקת האש, שוק העבודה ברצועת עזה "נותר מרוסק". חלה מגמת שיפור בכניסת הסיוע ההומניטרי, אם כי התקיפה האמריקאית-ישראלית נגד איראן בסוף פברואר 2026 יצרה שיבושים חדשים. השיקום ברצועה טרם החל. מרבית התשתיות ברצועה נותרו הרוסות והפעילות הכלכלית סובלת ממגבלות קשות בשל חוסר הביטחון המתמשך, התקיפות של צבא הכיבוש והגבלות על הכנסת סיוע וסחורות מסחריות – לרבות פריטים המסווגים תחת ההגדרה הרחבה של סחורות "דו-שימושיות".

 למשלחת ארגון העבודה אף נמסר כי מערכת התיאום לייבוא סחורות מסחריות לרצועה, מונופול של מספר מצומצם של סוחרים ישראלים ופלסטינים, מחריגה סחורות פלסטיניות מהגדה המערבית, וכך פוגעת עוד יותר בפעילות המשקית. זאת, בעת שמרבית מקומות העבודה נותרו הרוסים או מושבתים, והזדמנויות לתעסוקה יצרנית הן נדירות ביותר. "עבור הרוב המכריע של העובדים בעזה, שוק העבודה חדל למעשה לתפקד, ומשקי הבית נשענים ברובם המכריע על מגוון מצומצם של משרות הקשורות בסיוע הומניטרי, בשירותים ציבוריים ובפעילויות בלתי פורמליות".

היקף אובדן המשרות ממחיש את חומרת קריסתו של שוק העבודה. על פי ההערכות, למעלה מרבע מיליון משרות אבדו מאז תחילת המלחמה, מה שהוביל לאובדן הכנסות מצטבר מעבודה בסך 2.8 מיליארד דולר. בנוסף, נזק משמעותי נגרם לתשתיות שוק העבודה: הרס מבני ממשלה, משרדי שירות תעסוקה אזוריים, בתי ספר לחינוך והכשרה טכנית ומקצועית, ומשרדים של איגודים מקצועיים. המלחמה הסבה נזק מוערך של 16.8 מיליון דולר. זאת לאחר ששוק העבודה בעזה כבר היה מוגבל קשות בשל המצור הישראלי שנמשך 19 שנים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/140563/