שליחים, נהגים ורבים אחרים: אמנה בינלאומית חדשה מבטיחה זכויות בסיסיות לעובדי הפלטפורמות

הוועידה ה־114 של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), שננעלה ביום שישי האחרון, אימצה ביומה האחרון אמנה תקדימית המבקשת להבטיח תנאי עבודה הוגנים לעובדי "כלכלת הפלטפורמות", בהם שליחי וולט או נהגי אובר, ברחבי העולם. האמנה מבטיחה את זכותם של העובדים להתאגד במטרה להגן על זכויותיהם.

האמנה התקבלה ברוב משמעותי של 406 צירים מול שמונה מתנגדים בלבד. מחצית מצירי הוועידה היו נציגי המדינות החברות בארגון הוותיק, בעוד המחצית השנייה הורכבה מנציגי האיגודים המקצועיים ברחבי העולם ומנציגי ארגוני המעסיקים. יצוין שנציגת ההסתדרות, אביטל שפירא, הצביעה בעד האמנה, אך נציגי ממשלת הימין והמעסיקים הישראלים בחרו להיעדר מההצבעה.

יצוין שבשבוע שעבר ניסו נציגי ארצות הברית, בתמיכת ישראל וארגנטינה, לשלול את ההכרה בפלסטין כחברה בארגון הבינלאומי, שהושגה בשנה שעברה לאחר עמל של שנים. הצעה זו נדחתה ברוב של 394 צירים; רק 17 תמכו בה ו־42 נמנעו.

האמנה קובעת לראשונה בסיס משפטי שיחייב את המדינות שיאשררו אותה להסדיר את זכויותיהם של עובדים בכלכלת הפלטפורמות הדיגיטליות — בין אם יוגדרו כשכירים, כעצמאים או כפרילנסרים. המדינות המאשררות יתחייבו להבטיח לעובדים אלו את זכויות היסוד, ובראשן הזכות להתאגד בארגוני עובדים ולנהל משא ומתן קיבוצי, הזכות לסביבת עבודה בטוחה ובריאה, ומניעה של אפליה, אלימות והטרדה.

בנוסף, האמנה מטילה על המדינות חובה להקים מנגנונים ברורים שיבטיחו סיווג תעסוקתי נכון של העובדים — כשכירים או כעצמאים — בהתאם למציאות בשטח באשר לאופן ביצוע העבודה והתגמול. הסיווג ייעשה תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הענף, ולא יתבסס רק על הניסוח הפורמלי של החוזה בין הצדדים.

כמו כן, נדרשות המדינות להבטיח תשלום שכר מלא, שאינו קשור בעמלות או במספר המטלות, ובזמן, ולהטיל חובה על המעסיקים לספק לעובדים מידע שוטף וברור על אופן חישוב שכרם ועל כל ניכוי ממנו. עבור עובדים שיוגדרו כשכירים, תחול חובה ששכרם לא ייפול משכר המינימום החוקי, וכן חובה לתשלום פיצוי הוגן על ההוצאות שבהן הם נושאים עבור ביצוע העבודה. המדינות אף יידרשו לפעול לכך שלעובדי הפלטפורמות תהיה גישה להגנה ולביטוח סוציאלי — כמו ביטוח בריאות, ביטוח תאונות עבודה ופנסיה — בתנאים שאינם נופלים מאלו של עובדים אחרים.

אחד הפרקים החדשניים ביותר באמנה מטיל על חברות הפלטפורמה חובת שקיפות באשר למנגנוני הפיקוח האלגוריתמי שבהם הן משתמשות. החברות יחויבו ליידע מראש את העובדים ונציגיהם על קיומן של מערכות אוטומטיות ואלגוריתמים לניטור או לקבלת החלטות, ועל השפעתם על תנאי העבודה. העובדים יהיו זכאים לקבל הסבר מפורט ובכתב על החלטות אלגוריתמיות המשפיעות עליהם. יתרה מכך, החלטות קריטיות כגון חסימה, השעיית חשבון, עצירת תשלומים כספיים או סיום התקשרות יחייבו מעתה בקרה אנושית. כמו כן, איסוף ועיבוד המידע האישי של העובדים יוגבל אך ורק למה שנחוץ באופן ישיר לצורך העבודה או כנדרש בחוק.

יש לציין כי ממשלת הימין בישראל אינה מאשררת אמנות חדשות של ארגון העבודה הבינלאומי כבר שנים ארוכות. האמנה האחרונה שאושררה על ידי ישראל הייתה ב־2018 — פרוטוקול משנת 2014 לאמנה למניעת עבודות כפייה. בין האמנות המשמעותיות מהשנים האחרונות שישראל נמנעה מלאמץ נמצאת גם אמנה 190, שעברה בשנת 2019 ועוסקת במניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה. על פי האתר ההסתדרותי "דבר", היעדרות נציגי הממשלה מהדיון על האמנה האחרונה עשויה להצביע על כך שפעם נוספת אין בכוונתה לאמץ את הנורמות הבינלאומיות. שאלת הסיווג של עובדי הפלטפורמות בישראל מצויה בימים אלו בלב הליך משפטי הנוגע לעובדי חברת וולט, שבמסגרתו בחרה הממשלה, באמצעות הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, שלא להציג עמדה ברורה.

לעיון באמנה החדשה של ארגון העבודה הבינלאומי (9 עמודים, באנגלית):
https://www.ilo.org/sites/default/files/2026-06/ILC114-CNP-D4-Final%20text-EN.pdf

עוד בנושא: https://zoha.org.il/146039/