ספר העומד להתפרסם בצרפת חושף פרטים חדשים על המעורבות של ישראל ברצח בן ברקה

ספר העומד להתפרסם בצרפת חושף פרטים נוספים על המעורבות של ישראל ברצח מנהיג השמאל המרוקאי מהדי בן ברקה, בשנת 1965 בפריז. הספר בן 500 עמודים "פרשת בן ברקה – סופם של הסודות", פרי-עטם של העיתונאים רונן ברגמן ("ידיעות אחרונות") וסטפן סמית ("לה מונד", "ליברסיון"), עומד להתפרסם ב-29 באוקטובר, בדיוק 60 שנה לאחר רצח בן ברקה.

לדברי המחברים, זהו חיסול בהשתתפות שלוש מדינות: מרוקו שביצעה את הרצח על פי פקודת המלך; ישראל שסיפקה את האמצעים לביצועו וצרפת ששיתפה פעולה – ממפקד משטרת פריז מוריס פאפון (לשעבר משתף פעולה עם הנאצים בעת כיבוש ארצו ומעורב ברצח יהודים) ועד לשרים בכירים בממשלה. הנרצח היה ממנהיגי האופוזיציה למלך במולדתו ודרש דמוקרטיה וצדק חברתי. הוא גם היה ידוע בעולם כמנהיג אנטי-אימפריאליסטי ושנאבק בקולוניאליזם ואף עמד בראש "הטריקונטיננטל" ("שלוש יבשות") שהוקם בקובה בידי המהפכן ארנסטו "צ'ה" גווארה כדי לקדם את מאבקי העמים באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית.

ב-29 באוקטובר-1965 הוזמן בן ברקה לפגישה ברובע סן ז'רמן בפריז, לכאורה לצורך הפקת סרט. הוא נחטף משם על ידי סוכני ביון מרוקאים, עונה ונרצח בווילה בעיר. על פי הספר החדש הוא נרצח בידי מפקד המשטרה החשאית המרוקאית אחמד דלימי. הגופה הוטסה למתקן עינויים בעיר רבאט במרוקו והומסה. עד היום שרידי גופתו לא אותרו והרשויות המרוקאיות לא לקחו באופן רשמי אחריות על הרצח. הפרשה גם זכתה לביטוי קולנועי בסרטה התיעודי "בן ברקה: המשוואה המרוקאית" של הבמאית מרוקאית-ישראלית סימון ביטון שהופק ב-1998. בסרט של ביטון אחד משותפיו למאבק של בן ברקה הסביר את היחס העוין של שלטונות הממלכה כלפיו: "הפילוסופיה של השלטון היא שאם צומח פרח בגינה, יש לחתוך אותו לפני שייתן את ריחו ואנשים ייהנו ממנו".

הצנזורה בישראל הצליחה למנוע את פרסום מעורבות המוסד בפרשה החמורה, עד שחשף אותה המגזין הישראלי "בול" בדצמבר 1966 עם כתבת שער בכותרת "ישראלים בפרשת בן-ברקה?". המו"ל של השבועון שמואל מור ואחד מעורכיו המשורר מקסים גילן נעצרו במעצר חשאי לפי התקנות לשעת חיר בחשד לריגול חמור, הם הורשעו ונגזרה עליהם שנת מאסר. כדי לא לעורר תשומת לב לפרשה, השב"כ לא רצה להפסיק את הוצאתו של "בול", ולכן אפשר לעורכים להמשיך לערוך את העיתון מתא הכלא. אחרי שהעורכים ריצו כמחצית מתקופת המאסר הם קיבלו חנינה מהנשיא.

ברגמן פרסם במרס 2015 ב"ידיעות אחרונות" ראיון שערך עם ראש המוסד לשעבר, מאיר עמית, שהודה ששירותי הביון המרוקאים ביקשו מהמוסד עזרה בחטיפה וברצח של בן ברקה: "הבקשה לסייע להם להיפטר מהאובייקט נשמעה, מבחינתם, טבעית… צריך לזכור שמערכת הערכים שלהם שונה לחלוטין משלנו. הועמדנו בפני דילמה: לעזור ולהסתבך – או לסרב ולסכן הישגים לאומיים ממדרגה ראשונה". ברגמן חשף שהמוסד עזר למשוך את בן ברקה למלכודת וכן סיפק לסוכנים המרוקאים חמישה דרכונים זרים ותשתיות נוספות שעזרו למבצע. לדברי בגרמן, ראש הממשלה לוי אשכול הגיב בחוסר נוחות לבקשה המרוקאית. "העניין לא מריח לי", אמר אשכול ביידיש.

בראיון לתוכנית הטלוויזיה "עובדה" במאי 2019, רפי איתן מי ששימש כנציג המוסד בפריז בזמן פרשת בן ברקה, העיד שראש שירותי הביון של המלך חסן, דלימי, אמר לו: "תראה, האיש כבר מת, אנחנו בסך הכל רוצים שתעזרו לנו בתיעוד… הוא מספר שהוא הטביע אותו באמבטיה… הוא אומר, הכנסתי אותו… מילאתי את האמבטיה מים, הכנסתי אותו לאמבטיה". העיתונאי בן שני שאל את איתן: "לא הפריע לך שאתה יודע על רצח שבוצע פה עכשיו על אדמת פריז ואתה עוזר לרוצח להעלים גופה?". איתן השיב לו: "תראה, אתה מדבר כיפה נפש. אני לא יפה נפש, תפקידי לטפל בקשר עם מרוקו. זה התפקיד שלי. לא היה לי תפקיד להציל את בן ברקה. זה לא היה לי אכפת בכלל. זה לא עניין אותי. מה שקרה שם לא שונה מסיכול ממוקד שישראל ביצעה מאות פעמים… כאשר אתה נמצא בתוך מאבק מודיעיני את המוסר אתה שם הצידה… כל עבודת המודיעין היא שותפות לפשע".