תל אביב, חיפה, ירושלים ועין חרוד: חמש תערוכות מומלצות לביקור בחגי תשרי

חגי תשרי הם עבור רבים זמן לחופשה, למנוחה ולטיול. מערכת "זו הדרך" ממליצה על חמש תערוכות המוצגות ברחבי הארץ העשויות להעניק משמעות אחרת לטיולים.

חנאן אבו-חוסיין במוזיאון תל-אביב

במוזיאון תל-אביב מתקיימת תערוכה המציגה לראשונה את מיצביה גדולי-הממדים של הפסלת חנאן אבו חוסיין, ילידת 1972, אום אל-פחם. התערוכה חושפת את מנעד החומרים המשמשים בעבודתה, ואשר מקורם בחיים עצמם: עבודת-קיר מצמר כבשים גולמי הפרושׂה מרצפה עד תקרה; מערום של שמיכות מסורתיות; ומערכת צינורות סבוכה שבעורקיה זורם שמן זית. יחד עם עבודותיה בבטון, שהפך החומר המזוהה עם אמנותה. הם מעצימים תחושות של כאב והתרסה נגד מעגלי הכפייה המופעלים על אבו-חוסיין כאשה, כערבייה-פלסטינית, וכאמנית בחברה מסורתית פטריארכלית. ביום שישי הקרוב, 19 בספטמבר, יתקיים סיור מודרך בתערוכה.

באולם סמוך, מוצגת התערוכה של האמנית מריה סאלח מחאמיד, שנולדה ב־1990 באום אל-פחם, ועובדת ומתגוררת בעין מאהל. התערוכה חושפת גוף עבודות שנוצר במהלך חודשי המלחמה. סאלח מחאמיד, בת לאם אוקראינית ולאב ערבי, מרבה לעסוק ביצירתה בזהותה המורכבת ומשקפת מציאות פוליטית וחברתית סבוכה וטעונה.

דגים ודייגים במוזיאון הימי בחיפה

התערוכה "דגים ודייגים" במוזיאון הימי הלאומי בחיפה משלבת מוצגים מכל מוזיאוני העיר במטרה להתבונן בדיג כתופעה מהותית בחברה האנושית. הדיג, אשר לו נודעת חשיבות עצומה לתזונת האדם ולפרנסתו, השפיע על עיצוב סביבת החיים האנושית – על התהוותם של כפרי דייגים וערי נמל, על התנועה בין החוף לים, על אופיים של הרציפים והשווקים ועוד.

התערוכה חותרת לעורר מחשבה על מהותו של הדיג בימינו. בעידן הקפיטליסטי, עם המעבר לדיג תעשייתי, התערערה הבריאות האקולוגית של הדגה. דיג יתר, עלייה במחירי הדגה והתמעטות אוכלוסיות רבות של דגים – כל אלה מעוררים כיום דיון ציבורי ער ביחס לדיג.

עבודה, מלאכה, פעולה בעין חרוד

במשכן לאמנות עין חרוד נפתחה תערוכת קבע חדשה מאוספי המוזיאון בכותרת: "עבודה, מלאכה, פעולה". בתערוכה מוצגות עבודות אמנות מאירופה של המאה ה-19 בצד יצירות עכשוויות מישראל; עבודות של אמניות ואמנים מהזרם המרכזי עם של אלה שפעלו בשוליים; יצירות קנוניות מוכרות עם כאלה ששכבו שנים במחסנים ולא נחשפו לציבור. אחד היצירות שהוצאו מהמחסן –  "לעזרת הימיים" של נפתלי בזם מ-1952. זה ציור שמן גדול-ממדים שנוצר בעקבות שביתת הימאים נגד שלטון מפא"י.

כן מוצגות בערוכה עבודותיהם של פריד אבו שקרה, אברהם אופק, בני אפרת, ביאנקה אשל-גרשוני, יששכר בר ריבק, צבי גלי, תמר גטר, יהושע גרוסברד, משה גרשוני, דב הלר, יוכבד וינפלד, חאדר ושאח, יוזף ישראלס, פנחס כהן גן, הילה לולו לין, סיגלית לנדאו, אברהם מינצ'ין, יהושע נוישטיין, אפרת נתן, מירי נשרי, יוחנן סימון, פנחס עשת, איזידור קאופמן, גרשון קניספל, לזר קרסטין, אורי ריזמן ורות שלוס.

הצילומים האבודים של קריס מרקר

צילומים בשחור-לבן הם מרכז התערוכה "הצילומים האבודים של קריס מרקר" במוזיאון ישראל. הצילומים מציגים את ישראל בשנת 1960 מבעד לעדשת מצלמתו של קריס מרקר, מן היוצרים המקוריים בצרפת. מרקר היה מיוצרי ״הגל החדש״ בקולנוע הצרפתי לאחר מלחמת העולם השנייה.

התמונות צולמו מאילת בדרום ועד קיבוץ מנרה בצפון כהכנה לסרט תיעודי־אמנותי על המדינה הצעירה, ומאז 1960 נעלמו עקבותיהם. לפני שנים ספורות נתגלו יותר מאלף תשלילים של אותם צילומים בארכיון הסינמטק בפריז. כ־120 מהם הודפסו לרגל התערוכה והם מוצגים לראשונה. התערוכה מציגה גם חומרי ארכיון נדירים לגבי נסיבות ביקוריו של מרקר בישראל בשנת 1960.