פסטיבל דוקאביב 2025 נפתח אמש: מערכת 'זו הדרך' ממליצה על ארבע סרטים לצפייה
במסגרת הפסטיבל יוצגו יותר מ-100 סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם ובכללם 36 סרטים ישראליים מקוריים חדש
פסטיבל דוקאביב 2025 יצא לדרכו אמש (חמישי). המהדורה החדשה של פסטיבל הסרט התיעודי הוותיק תתקיים עד ה-31 במאי בסינמטק תל-אביב וברחבי העיר. במסגרת הפסטיבל יוצגו יותר מ-100 סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם ובכללם 36 סרטים ישראליים מקוריים חדשים. תתקיים סדרת אירועים שתכיל מפגשים עם יוצרים מובילים והקרנות מיוחדות וכן יוענקו פרסים לסרטים המצטיינים. להלן ארבע המלצות של מערכת "זו הדרך".
"שוטינג"
סרטה של נטעלי בראון "שוטינג" (ישראל 2025, 80 דקות), מספר שלושה סיפורים החושפים את הממד האתי האפל בקשר שבין הממסד הצבאי הישראלי לתעשיית הקולנוע בארץ. בסרט: מלחמה ששוחזרה לצורך הפקת סרט קולנוע גרמה למנוסה של תושבי כפר ברמת הגולן שתחת כיבוש ישראלי (ר' צילום); נשק הושתל בביתה של משפחה פלסטינית בירושלים המזרחית לצורך בימוי סצנת אקשן; ואיש אביזרים וכלי נשק מתגלה כמי שמתמודד עם עברו במלחמות. הטרילוגיה בוחנת את ההיבטים האתיים של מעשה השחזור ואת האופן שבו אחיזת המיליטריזם בחברה הישראלית משחיתה גם את הקולנוע.
"מר אף אחד נגד פוטין"
סרטם של דיוויד בורנשטיין ופאבל טלנקין (דנמרק וצ'כיה, 2025, 90 דקות) מתייחס להכרזתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ערב יציאתה של רוסיה ל"מבצע צבאי מיוחד" – הפלישה לאוקראינה: "לא המפקדים הם אלה שמנצחים במלחמה, אלה המורים". אולם פאשה טלנקין, מורה בעיירה תעשייתית בהרי אורל ואחראי הווידאו בבית הספר, מפרש את דבריו של הנשיא אחרת. תוך ניצול ההנחיות החדשות, הוא מתעד בסתר את התעמולה, הלאומנות השוביניסטית והמיליטריזם לקראת גיוסם התודעתי של התלמידים, ואת הדילמות המוסריות איתן מתמודדים המורים המבקשים לפעול בהגינות. מחשש לביטחונו, פאשה מתכנן בריחה מסוכנת. זה מבט נדיר ולא מצונזר על אזרח מן השורה שבוחר לקיים את צו מצפונו ולסרב למלחמה ולכיבוש.
"חוק האבן"
הבמאית דנאי אילון עוסקת ב"חוק האבן" (ישראל וקנדה, 2024, 84 דקות) בבנייה ברחבי ירושלים לאחר כיבוש השטחים ב-1967. השימוש באבן בבניית מבנים התקבע כצו עוד בימי המנדט הבריטי, עיצב את פני העיר תוך שהוא הופך לכלי של שליטה ושל ניכוס היסטורי. מה שנראה כמאמץ לשמור על אופייה הייחודי של העיר, נחשף בסרט כתשתית לאסטרטגיה של סיפוח העיר המזרחית הכבושה, שליטה מרחבית וגזל קרקעות. באמצעות חומרי ארכיון וראיונות עם אדריכלים, מתכנני ערים ותושבים פלסטינים, פורש סרטה של אילון סיפור מרתק של עיר שנבנית תוך כדי מחיקה.
כמו-כן מסקרנים שלושה סרטי סטודנטים מסם שפיגל – בית ספר ליצירה קולנועית: "אחרי ספירת הקולות", בבימויו של אמנון הלברסברג, על בחור צעיר עם מצלמה שלא מצליח להישאר אדיש נוכח ניצחון הימין הקיצוני בבחירות; "לא בבית", בבימויה של רעות בן שושן, על נוט, עובד תאילנדי במשתלה בדרום; ו"זהות זמנית", סרטם של מיכאל ענוג ורוני לוין על בית ספר בדרום תל-אביב בו לומדים ילדים מבקשי מקלט. הסרט חושף שאלות לגבי זהותם ועתידם המעורפל.
"המבריחים"
"המבריחים" (ישראל 2025, 80 דקות), בבימוי טוני קופטי ויניב ברמן, מספר את סיפורו של מישל אלרהב, בעל חנות ספרים ובית קפה "יאפא" ביפו. אלרהב מבקש מאחיינו, מפיק הסרטים טוני קופטי, להיכנס איתו לשותפות בעסק, וכך לחשוף אותו לקושי בהשגת הספרים בשפה הערבית בישראל. קופטי יוצא לחקור גם מה קורה עם לימודי השפה הערבית הספרותית במערכת החינוך הישראלית ולאן נעלמו הספרים שהיו בספריות ביפו לפני הנכבה ב-1948.
לרשימת הסרטים המלאה: https://www.docaviv.co.il/film-guide
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il