ריאיון עם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הלבנונית: יש לפרז מנשק  את שני צידי הגבול

"התקיפה הישראלית נגד לבנון היא חלק מהאסטרטגיה של ארצות-הברית באזור. לכן, המערכה נגד הכיבוש הישראלי היא קודם כל אנטי-אימפריאליסטית. אך מבית אנו מנהלים מאבק נוסף: נגד ממשלה קפיטליסטית עדתית-דתית" – אמר מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הלבנונית, חנא ע'ריב לשליחי העיתון הצרפתי "הומניטה" בריאיון שנערך באחרונה בביירות המופגזת. המאבק בכיבוש, ציין, "הוא מאבק למען שחרור לאומי מהכיבוש הציוני המקדם מדיניות של אדמה חרוכה: הרג רב, הרס כפרים ותשתיות. קיימת סכנה שהפלישה הקרקעית תגיע עד פאתי ביירות".

עוד הדגיש ע'ריב: "ישראל תוקפת גם את כוחות האו"ם ואת חיילי צבא לבנון. היא מעוניינת לפורר את מדינתנו ועמנו ואף גרמה למיליון עקורים, כ-20 אחוז מהתושבים. חובתנו להתנגד לכיבוש הישראלי. אנו דורשים ממנגנוני המדינה, כולל הצבא, לפעול באופן פעיל נגד הפולשים. עמדה זו גם מחייבת אותנו, את הקומוניסטים". להלן קטעים מתוך הריאיון.

מהי תגובתם של כוחות הימין הלבנוניים בעקבות הפלישה הישראלית?

ארה"ב וישראל רוצות שלבנון תנרמל את יחסיה עם ישראל. עקב כך כוחות הימין בלבנון הכריזו על "ניטרליות" בכל הנוגע לפלישה הישראלית – בהתאם לרצון האימפריאליסטי לנרמול היחסים. אך המלחמה גרמה בעיות קשות, בייחוד בהשלכות הפוליטיות הישירות של משבר העקורים. הישראלים פועלים כדי להעמיק את המשבר הדמוגרפי ולהוסיף עוד ועוד עקורים במדינה פושטת רגל, בה נפגעו כל התשתיות ומערכות השלטון והשירותים הממלכתיים פסקו לפעול. ישראל מעוניינת להעצים את המחלקות על רקע עדתי-דתי כדי לקדם את מטרותיה בלבנון.

 במצב הקשה שנוצר איך ניתן לארגן את ההתנגדות לפלישה?

זו זכותנו להתנגד בכל האמצעים למטרותיה של ישראל ועל המדינה ומוסדותיה להצטרף להתנגדות הפעילה. אבל כאשר יתקיים מו"מ מול ישראל, במוקדם או במאוחר, יש להציב שורה של תנאים ובהם: לבנון לא יכולה לוותר אפילו על סנטימטר משטחה הריבוני; מחוללי הפלישה צריכים לפצות את הקורבנות; וכל העקורים חייבים לשוב לבתיהם. לכן יש לגייס את כל כוחות החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והצבאים כדי למגר את הפולש ולשקם את לבנון. לא ייתכן שיחידים או קבוצות יישאו בנטל המאבק והשיקום – זה תפקידו של כל העם הלבנוני.

האם המפלגה הקומוניסטית הלבנונית החלה לפעול בכיוון זה? האם מתקיים דיאלוג עם כוחות פוליטיים נוספים?

אנו מקיימים דיאלוג עם כל הכוחות הפוליטיים – פרט לימין הקיצוני. באמצעות האחדות שאנו מציעים ניתן לנתץ את הפרויקט העדתי ולהתגבר על המחלקות. להערכתנו, כדי להתמודד עם המשבר הקשה שנוצר ועם הפיצול הקיים, חיוני לשים במרכז העשייה את השאלות החברתיות והכלכליות. אנו מוכנים לתרגם לשפת המעשה את הצעותינו וחברי המפלגה עמלים להקמת "חזית ההתנגדות הלאומית".

מאז הסכם טאיף [הסכם פוליטי שנחתם ב-22 באוקטובר 1989 בעיר טאיף בערב הסעודית שכלל רפורמה פוליטית נרחבת, שהביאה לסיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית, נ"ע], אין המפלגה הקומוניסטית אוחזת בנשק. אך אם ישראל תכבוש את כל לבנון, נשוב להתנגדות הפעילה והמזוינת נגד הכיבוש. זה לא יהיה קל, אבל אנו נאמנים למורשתה של המפלגה הקומוניסטית הלבנונית מאז 1948 לפיה יש להתנגד לכל כיבוש.

 מהם הקווים האדומים של הקומוניסטים הלבנונים?

אנו לא מוכנים לוותר על הדרישות שלנו: אנו זקוקים לנשיא במסגרת מדינה חילונית, דמוקרטית וצודקת חברתית וכלכלית. במישור המיידי, יש לממש את החלטה 1701 של האו"ם ולכלול בה את המרחב הימי והאווירי של לבנון וכן לקדם פירוז מנשק בשני צידי הגבול.