מחאות בטורקיה נגד רצח נשים: דורשות לשוב לאמנת איסטנבול למניעת אלימות

אלפי נשים ברחבי טורקיה יצאו לרחובות בשבוע הראשון של אוקטובר בעקבות רצח אכזרי של שתי צעירות בנות 19 באיסטנבול. קואליציית המחאה "נעצור את רצח הנשים" ארגנה הפגנה בזירת הרצח, סמוך לחומות העיר העתיקה. המשתתפות הניפו כרזות שקראו לממשלה לאכוף את החוק ולהעניש את הרוצחים. מאות נשים מחו בעיר בורסה וקראו: "לא נשתוק, לא נפחד, לא נציית". גם במחוז מרסין שבדרום-מזרח טורקיה הפגינו מאות בעקבות רצח של שלוש נשים צעירות. כמה מהמפגינות הניפו שלטים עליהם נכתב שמה של מהסא אמיני – הסטודנטית הכורדית שרציחתה בידי משמרות המהפכה באיראן הציתה את מחאת הנשים בארצה.

באוניברסיטאות ברחבי טורקיה קיימו סטודנטיות הפגנות ומשמרות מחאה נגד אלימות כלפי נשים. באוניברסיטת קוץ' שבאיסטנבול, תקפה קבוצה של פעילי ימין קיצוני באלימות סטודנטיות שמחו נגד רצח נשים. המפגינות הניפו שלטים עליהם נכתב בטורקית ובכורדית: "אישה, חיים, חירות" – סיסמת מחאת הנשים באיראן.

מפלגתו של ארדואן מתעלמת מהבעיה

בחודשים האחרונים עלתה שוב בעיית רצח הנשים בטורקיה על סדר היום הציבורי. זאת לאחר שבית המשפט באיסטנבול קיצר את עונשו של גבר שרצח את בת זוגו ב-2016. בנימוקים לקיצור עונש המאסר ציין בית המשפט את "התנהגותו הטובה" של הרוצח. החלטה זו עוררה זעם בציבור הטורקי. בתחילת ספטמבר דיווחה ההתארגנות "נעצור את רצח הנשים", כי בחודש אוגוסט 2024 נרצחו בטורקיה 33 נשים, נוסף ל-24 "מקרי מוות חשודים". בהמשך החודש הגישו תומכי השלטון תביעה נגד ההתארגנות, בה דרשו מבית המשפט להוציאה אל מחוץ לחוק בשל "ביצוע פעולות לא מוסריות" – אך תביעה זו נדחתה.

מפלגת הצדק והפיתוח, המושלת בטורקיה זה יותר משני עשורים, נחשפה לביקורת ציבורית חריפה על רקע התעלמותה ארוכת השנים מבעיית רצח הנשים. בתקופת שלטונה, המפלגה אף ביטלה אמצעי הגנה על נשים, כמו אמנת איסטנבול של מועצת אירופה שנחתמה בטורקיה ב-2011. הנשים המפגינות מסרו השבוע בעקבות הרצח הכפול באיסטנבול: "המדינה נכשלה בנקיטת צעדי הגנה, מניעה או הרתעה. מערכת המשפט והמשטרה פועלות רק כאשר אלימות נגד נשים מעוררת סערה ציבורית. נשים הסובלות מאלימות נאלצות לפנות לרשתות החברתיות במקום לתחנות משטרה כדי להשמיע את קולן ולהימלט מהתעללות".

בשנת 2023 נרצחו לפחות 315 נשים בטורקיה בידי גברים. מתוכן, 65% נרצחו בבתיהן ו-18% נרצחו ברחוב. כמו כן נרצחו נשים במקומות עבודתן, במכוניות, בבתי מלון ובמקומות נטושים. יותר ממחצית ממקרי הרצח נעשו באמצעות נשק חם. נוסף על כך דיווחו הרשויות על 248 "מקרי מוות חשודים" של נשים. לפי נתונים שפרסמה ההתארגנות "נעצור את רצח הנשים", ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה במספר מקרי רצח הנשים במדינה. השנה היחידה בה נרשמה ירידה ברציחות הייתה 2011, בעקבות החתימה על אמנת איסטנבול. בשנת 2021 החליטה ממשלת ארדואן על פרישתה של טורקיה מהאמנה.

ישראל ואמנת איסטנבול

ב־2021 הודיעה ישראל על כוונתה לחתום על אמנת איסטנבול, אשר נועדה להיאבק באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה. האמנה, עליה חתומות 45 מדינות אירופיות, כוללת צעדים מעשיים למאבק באלימות נגד נשים – בהם אמצעים למניעת אלימות, אמצעי הגנה ותמיכה בנשים הנפגעות, וביצוע התאמות במערכת החוק.

אך בסוף 2022 עצרה ישראל את תהליך הצטרפותה לאמנה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת נתניהו הנוכחית, נקבע כי הממשלה לא תאשר את הצטרפות ישראל לאמנה – וזאת בהיענות לדרישת מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. זאת למרות שבדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 נקבע כי אמנת איסטנבול היא "מקור נורמטיבי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה".

ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש), שהייתה אז יו"ר ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ומהקולות הבולטים למען הצטרפות ישראל לאמנה, כתבה במאמר שהתפרסם ב"זו הדרך": "פורום קהלת, ארגונים אנטי-פמיניסטיים אחרים, וכן שליחיהם בכנסת מהליכוד, הציונות הדתית וימינה – החליטו כי אמנת איסטנבול, שכל מטרתה הגנה על נשים בפני אלימות, היא מכשיר לפתיחת הגבולות של ישראל בפני מהגרים, ולהטמעת מחשבה 'פרוגרסיבית' בציבור. נראה כי האמנה, שקובעת קריטריונים ברורים להתמודדות המדינה עם אלימות – בתחומי רווחה, בריאות, חינוך ועוד – והמבוססת על ערכים בסיסיים של שוויון מגדרי, פתחה תיבת פנדורה של דעות חשוכות ודכאניות, הפורחות בלב הימין הישראלי".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/113022