בהתאמה לעידן נתניהו: דיסטופיות קולנועיות והסרט 'דגל שחור' בסינמטק ירושלים

הפוליטיקה, הכלכלה והמלחמה של נתניהו מתאימים במיוחד לסדרת הסרטים "דיסטופיות קולנועיות", אשר מוקרנת בימים אלה בסינמטק ירושלים. מהסרטים ניתן ללמוד שיש לאן לרדת ויש להתכונן לכך.

שני סרטים שיצאו לאחרונה – "הקרב על אמריקה" (במקור: "מלחמת אזרחים"), שיוקרן בסינמטק בחמישי ובשישי הקרובים, ו"פיוריוסה: סאגת מקס הזועם" – החזירו למסכים עלילות דיסטופיות, בייחוד אמריקאיות. אלה מאפשרות, מההיבט היצירתי, להפליג בדמיון, להציע דימויים חדשניים ולהלך על התפר שבין הרציני למבדר. אך במציאות המקומית, הצפייה בהם מנתבת את הצופה לעולמות שבין דיכאון לחשש לעתיד לקרות.

"מטרופוליס" (1927), סרטו האילם של הבימאי פריץ לאנג, אשר היה ככל הנראה הדיסטופיה הקולנועית הראשונה ובוודאי אחת החשובות שבהן, עיצב במידה רבה את הז'אנר עם דימויים עתידניים הנראים גם היום מהממים. הסרט מיקד את הנרטיב בעיסוק בשאלות מעמדיות ופוליטיות בעולם טכנוקרטי, ובמקומו של הרגש, ובעיקר רגש האהבה, כאמצעי התנגדות ליחסי השליטה שמציע העתיד הבירוקרטי. "מטרופוליס" מספר את סיפורה של עיר ענק עתידנית הנשלטת בידי תעשיין עשיר, החי יחד עם כל שאר בעלי ההון מעל לפני האדמה. על הייצור והפעלת המכונות אחראים פועלים־עבדים המתגוררים מתחת לפני האדמה.

כיוונים דומים עולים בדיסטופיות שהוקרנו השבוע בסינמטק: "פרנהייט 451" (1965) של פרנסואה טריפו על אודות עולם ללא ספרים הנשלט בידי כת פשיסטית; "בלייד ראנר" (1982), שיוקרן בשבת 13.7, של הבמאי רידלי סקוט שבמרכזו מרד של אנדרואידים נגד מי שברא אותם; "1984" (1984) של מייקל רדפורד על החיים תחת שלטון המבקש לדכא את חופש המחשבה; "מה קרה בגאטקה" (1997) של אנדרו ניקול על מקומו של האנושי בעולם מסונתז; "לובסטר" (2016) של יורגוס לנטימוס שיוקרן בחמישי 11.7, שבדרכו שלו יצר פרודיה מהנה על כל הדיסטופיות שנעשו לפניו.

בתוכנית הסינמטק נאמר: "לאנג, טריפו, לוקאס, סקוט, רדפורד, ניקול, לנטימוס ועוד רבים אחרים – גדולי הקולנוענים פנו ליצור דיסטופיות. בדמיון פרוע וברעיונות מבריקים, סרטים אלו מאפשרים לעצב עבור הקהל מבט שונה על המציאות שמחוץ לקולנוע, להקצין ולהזהיר מפני  מגמות קיימות ומהאופן הלא תמיד חיובי שאליו הן עתידות להתדרדר. ומעבר לעיצוב, קולנוע בדרך כלל נשען על עלילה שבמרכזה פעולה – ובעולם דיסטופי, הפעולה העיקרית שבמרכז הסרטים, הכוח המניע של גיבוריהם אל מול מציאות דכאנית ואלימה היא התנגדות". כן, גם התנגדות בעידן נתניהו – מדיסטופיה לאוטופיה.

יצוין שמחר (חמישי) בשעה 18:00 יוקרן בסינמטק ירושלים הסרט התיעודי "דגל שחור" (ישראל, 2024). הסרט שזכה בפרס בפסטיבל דוקאביב האחרון עוסק בטבח כפר קאסם. באוקטובר 1956 נרצחו 47 מתושבי כפר קאסם, שחזרו מעבודתם בשדות,  בידי שוטרי משמר הגבול. לאחר לחץ ציבורי כבד, הועמדו השוטרים לדין אך רבים מהם זוכו. בסרט נפרשת המציאות ההיסטורית, הפוליטית והפסיכולוגית המורכבת, שעיצבה והניעה את האירוע. בתום ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאית אילת הלר. זו לא-דיסטופיה ישראלית בת 68 שנה.

 עוד בנושא:

https://zoha.org.il/124971