ישראל, פשעי מלחמה ובתי הדין הבינלאומיים בהאג

מותם של 45 תושבי עזה, השבוע, מהפצצה מן האוויר רק מוכיח ששיאי האכזריות והרוע האנושי מתרחשים בעת מלחמות ובכיבושים. לדאבוננו, האנושות טרם מצאה דרך להפסיק כליל את המלחמות בעולם. טובי המוחות במאות השנים האחרונות מנסים, במידה מעטה של הצלחה, לשים, לפחות, סייגים למלחמות וליצור קונצנזוס מתריע ומעניש של מה שאסור לעשות אפילו במלחמה. לשם כך הוקמו, ובעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה, שני בתי משפט בהאג שבהולנד: בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) שדן את המדינות, ובית הדין הבינלאומי הפלילי  (ICC)שדן את האנשים שבצעו את הפשעים החמורים ביותר: רצח-עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות. רק משום שיש חוקי-מלחמה בינלאומיים, אפשר להגדיר פשעי מלחמה ופושעי מלחמה, לדרוש לעוצרם, להביאם לדין ולהענישם.

בעולמנו המפולג אין עדיין דרך לכפות על מדינות, שלא בכוח, לקיים חוקים בינלאומיים. כדי לאצול סמכות למוסדות הבינלאומיים, מוכרחות המדינות לקבל את חוקותיהם מרצונן. חוקי בית הדין הבינלאומי לצדק הם נספח למגילת האו"ם, כך שכל חברות האו"ם הן חברות גם בבית הדין הבינ"ל הזה. את השופטים (15) בוחרות עצרת האו"ם ומועצת הביטחון. 123 מדינות קיבלו על עצמן ב-1998 את "חוקת רומא" שהיא המסמך המכונן של בית הדין הבינלאומי הפלילי. בין האחרות, יש שהתנגדו מלכתחילה לקיום בתי הדין, יש שנמנעו ויש שחתמו אך לא אשררו או שפרשו  אח"כ מחוקת רומא. ארה"ב, סין, רוסיה, ישראל, הודו, לוב, עיראק, קטאר ותימן לא חתמו. למעשה הארצות הערביות ברובן לא חתמו .

פלסטין הוכרה בידי האו"ם ב-2012 כמדינה משקיפה בדומה לוותיקן. זכות זאת מקנה לה חברות במוסדות האו"ם והשתתפות באמנות הבינלאומיות. הרשות הפלסטינית אשררה את אמנת בית הדין הבינלאומי הפלילי ב-2015. בית-הדין רואה לכן את עצמו כבעל "זכות שיפוט" לגבי "שטחים פלסטיניים" בגדה, ברצועה ובירושלים המזרחית. פלסטינים, מדינות חברות אחרות או מוסדות או"ם, יכולים לעתור לבית הדין הבינלאומי הפלילי בענייני השטחים. ישראל הרשמית דוחה את הסטטוס של פלסטין כמדינה, את הגדרות שטחיה ואת זכותה להפנות קובלנות לבית הדין הבינלאומי.

חשבון ארוך עם בית הדין הבינלאומי

לישראל  חשבון ארוך עם בית הדין הבינלאומי בהאג: משט הספינה "מאווי מרמרה" הטורקית; הכיבוש המתמשך של השטחים; סיפוח מזרח ירושלים; בניית חומת ההפרדה; ותהליך הנישול וההתנחלות. במלחמה  הנוכחית בעזה נוספה לראשונה האשמת ישראל בגרימת תנאים לרצח-עם. רה"מ ושר הביטחון הואשמו בידי התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי גם בפשעי מלחמה, במקביל למנהיגי החמאס. לכן אפשר שמנהיגי ישראל וקציניה ימצאו עצמם עצורים בכניסתם למדינות חברות. בבית הדין הבינלאומי לצדק הוצא,

בשבוע שעבר גם צו נגד המשך המלחמה ברפיח. בדרך כלל נמנעה ישראל מאקטיביזם בהאג. אך עכשיו כבר תופסת ממשלת הימין המלא את חשיבותה של הזירה המשפטית והסמלית הזאת, שאינה נשלטת בידי ווטו אמריקאי.

כרים חאן, התובע בבית הדין הבינלאומי הפלילי, האשים את נתניהו וגלנט ב"הרעבה של אזרחים כשיטת לחימה כפשע מלחמה, גרימה במזיד של סבל רב או פגיעה חמורה בגוף או בבריאות או יחס אכזרי כפשע מלחמה, הריגה בזדון או רצח כפשע מלחמה, כיוון במזיד של מתקפות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה, השמדה ו/או רצח לרבות בנסיבות של מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מהרעבה כפשע נגד האנושות, רדיפה כפשע נגד האנושות, מעשים לא-אנושיים אחרים נגד האנושות". את סינוואר, דף והנייה האשים חאן ב"השמדה כפשע נגד האנושות, רצח כפשע נגד האנושות, לקיחת בני ערובה כפשע נגד האנושות, אונס ומעשים אחרים של אלימות מינית כפשעים נגד האנושות, יחס אכזרי כפשע מלחמה ופגיעה באופן חמור בכבוד האישי כפשע מלחמה".

האיומים נגד התובע מזכירים משפחות פשע

תגובותיה של ישראל לאישומים בהאג רק מבודדות אותה עוד יותר. האיומים על התובע כרים חאן בחקיקה אמריקאית שתמנע את כניסתו לארה"ב ולמדינות אחרות הן איום גנגסטרי של משפחת פשע ולא של ממשלה של מדינה. העלבון והזעם על העמדתם של נתניהו וגלנט במישור אחד עם סינוואר, דף והנייה הוא בלתי נתפס בישראל. ברור ששני הצדדים אינם שווים אלא בפשעים הזהים שהם אחראים להם. הטענה של  ביבי שהמאשימים אותו מאשימים למעשה את כל הישראלים, גם היא נלעגת. מר טפלון נתניהו מסיר כל אחריות מעצמו ומדביק אותה לאחרים. גם הטענה שישראל חוקרת את עצמה ושיש לה מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה עומדת כיום בספק: הרפורמה המשפטית מחלישה את מערכת המשפט ומכפיפה אותה לממשלה. ההימנעות מחקירה וממעצר של מתנחלים וקבוצות ימין קיצוניות מוכיחות: בישראל אי-אפשר לסמוך עוד על ביקורת משפטית פנימית ויש צורך בגורם חיצוני. אנחנו תומכים בבתי הדין הבינלאומיים.