ארגוני המורים שותקים: דיון בוועדת החינוך על הצעת חוק שעיקרה רדיפה פוליטית של עובדי הוראה

הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה ועיקרה רדיפה פוליטית של מורים תעלה לדיון נוסף בוועדת החינוך ביום שלישי הקרוב. אם הצעת החוק של חברי ההכנסת עמית לוי (ליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית) תעבור, מנכ"ל משרד החינוך יוכל להחליט על דעתו, כי מורה מסוים מואשם בטרור, לפטרו ולשלול תקציב מכלל המוסד החינוכי. כל זה יוכל לקרות ללא הרשעה או קיום ההליכים המקובלים בחוק. ענישה קולקטיבית לכלל צוות המורים ולתלמידים ובעיקר פגיעה מהותית בתפקיד של אנשי ונשות חינוך. יצוין שחרף הפגיעה הצפויה במעמדם של המורים, בהסכמים הקיבוצים במערכת החינוך ובחופש ההבעה, הן הסתדרות המורים והן ארגון המורים לא הביעו כל התנגדות להצעת החוק המקרטיסטית.

הצעת החוק המוצעת היא הצעה משולבת, מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת הלוי המבקש תיקון בחוק פיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969 וח"כ פוגל המבקש תיקון בחוק חינוך ממלכתי תשי”ג-1953. שתי הצעות החוק מבקשות "לתקן איסור תמיכה בטרור- איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה". לשם כך נוספו תיקונים גם בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, חוק לימוד חובה התש"ט–1949 ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודים, התשס"ח–2008. כל האמור עלה בדיונים בנושא בוועדת החינוך בכנסת ומחרתיים יתקיים דיון נוסף לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ואישורה במליאת הכנסת.

מעמותת סיכוי-אופוק נמסר "במשך שנים רבות החלישו הממשלות את מערכת החינוך שסובלת ממחסור קיצוני במורים ומורות והיעדר תקציבים. אחרי השבעה באוקטובר המצב רק החמיר עם עשרות אלפי תלמידים מפונים שצריכים פתרונות מיידים. במקום לחזק את מערכת החינוך ואת אנשי ונשות החינוך, בממשלה מנסים לפורר אותה, ועלולים לפגוע באלפי תלמידים ובמעט האמון שנשאר לציבור במערכת החינוך.

בסיכוי-אופוק קוראים לחדול לאלתר מקידום הצעת החוק, "המסמנת את אנשי ונשות החינוך כאוכלוסייה חשודה ומועדת להסתה ותמיכה בטרור, ותביא לפגיעה קשה בחופש הביטוי של מורים ואנשי סגל במערכת החינוך, הן באופן ישיר והן על ידי אפקט ההרתעה שיווצר מעצם אישורה. אווירת הפחד והרדיפה יתחזקו בקרב כלל המורים ובפרט בקרב אנשי חינוך מהחברה הערבית, דבר שיפגע ביכולתם לחנך לביקורתיות, לדיאלוג לשוויון ולשותפות בין ערבים ויהודים במוסדות הלימוד. הצעת החוק מבקשת לשלול תקציבים ממוסדות לימוד ובכך מסכנת תלמידים המחויבים בחוק חינוך חובה וכן צוותים חינוכיים באובדן מקום תעסוקה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לשנות את הליך הפיטורים המקובל, מתן הודעה מוקדמת וכן מתן פיצויי פיטורים ובכך מהווה פגיעה בהסכמי העסקה של מורים ומורות."

יצוין שהצעת החוק מרחיבה את עבירת התמיכה בטרור מעבר למוגדר בחוק המאבק בטרור 24 (א) – "הוכח להנחת דעתו של מנהל הכללי כי העובד עשה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור כהגדרתו בסעיף 24(א) לחוק המאבק בטרור או שפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, או שפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו". בסעיף 24 (א) לחוק המאבק בטרור ישנה הגדרה למעשה טרור. הרחבת ההגדרה למה נחשב מעשה טרור יוצרת מושגים ערטילאיים, הנתונים לפרשנות רחבה שאינה מעוגנת בחוק. דבר זה מסכן את חופש הביטוי ואת היכולת של אנשי ונשות החינוך לחנך, ומהווה סכנה לכלל מערכת החינוך והתלמידים. בחודשים האחרונים ראינו מספר מקרים בהם פוסטים ברשתות החברתיות הוצאו מהקשרם, ובגינם מורים הואשמו בתמיכה ובשבח לטרור והובילו לרדיפה והסתה אך לבסוף התיקים התגלו כחסרי בסיס, כמו שנמצא במקרה של מורה בית הספר מאיר ברוכין.

יצוין ששלילת תקציבים ממוסדות לימוד מסכנת אלפי תלמידים. בהצעת החוק ישנה התייחסות לשלילת תקציבים מהמוסד בו מתקיימת תמיכה והסתה לטרור על ידי משרד החינוך והרשות המקומית. בדיונים בוועדת החינוך פקידים ממשרד האוצר הציגו את הבעייתיות והסכנה הטמונות בכך שכן שלילת תקציב ממוסד בשל עבירת ביטוי זהו מהלך תקדימי ואינו מופיע במדריך לעיצומים כספיים של משרד האוצר. "למעשה, זוהי ענישה קולקטיבית, הפוגעת בתלמידי המוסד ובכלל הצוות המקצועי בשל התנהגות שאינם שותפים או אחראים לה ואף מייצרת בעיות נוספות: צורך במענה למאות התלמידים הנותרים ללא מסגרת וכן שכרם של כלל המורים המועסקים במשרד. על כן זהו תהליך  מרחיק לכת", הוסיפו בסיכוי-אופוק.

בהצעת החוק טמונה גם פגיעה בהסכמים הקיבוציים של המורים והמורות. עובדי הוראה נכללים תחת הסכמים של עובדי מדינה ובתוקף זה יש הליכים משמעתיים ומנהליים המקובלים בחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ”ג-1963, חוק חינוך ממלכתי וחוק פיקוח על בתי הספר. תיקון חקיקה זה מבקש להחריג את המורים  ולאפשר למנהל הכללי “להנחת דעתו” לפטר במקרה של הסתה ותמיכה בטרור, גם ללא הרשעה, ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין. כיום סמכויות אלו נתונות לבית הדין לעבודה ואגף המשמעת.

מצבם של אנשי חינוך מהחברה הערבית יהיה קשה עוד יותר בעקבות חקיקת החוק. אמנם הצעת חוק זו חלה על כלל האוכלוסייה, אך עם זאת ניתן להבין את כוונת המחוקקים, האוכלוסייה אליה מכוונים, באמצעות הדוגמאות העולות בדיונים על ידי מציעים החוק. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הצעת החוק באה להפנות זרקור לתופעה המתקיימת בבתי ספר, לרוב במזרח ירושלים, בהם מתקיימת או מתאפשרת פעילות או ביטוי של עובדי הוראה ולעתים גם הנהלת בית הספר,  שמהווה הזדהות עם מעשי טרור או עם ארגוני טרור ותמיכה בהם". "הצעת חוק זו מלבה את תופעת הרדיפה וההסתה כלפי צוותי חינוך בכלל וערבים בפרט. ועדת החינוך יכולה לקדם שיח חינוכי על תפקידם של אנשי ונשות החינוך בעת משבר מורכבת ומתמשכת זו ולדרוש מתן  כלים לדיאלוג, לחיזוק סולידריות וחוסן חברתי, אך במקום זאת בוחרים לקדם חקיקה המעצימה את אי האמון, הפחד והזרות בחברה", הדגישו בסיכוי-אופוק.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/125521