שקט, לא מסקרים: מרבית הכתבים הישראלים מועלים בתפקידם
התקשורת הפופוליסטית הישראלית מתבטלת בפני הלך הרוח בממשלה ובציבור ונמנעת במכוון מסיקור המתרחש בעזה
"לדעתי היית צריך להרוג פי כמה מ-20 אלף. היית צריך להתחיל מכה עם 100 אלף ואת הכוח הלוחם של חמאס להוריד לשני שליש, דהיינו 20 אלף הרוגים מחבלים" – כך אמר לפני שבועיים צבי יחזקאלי, עיתונאי ערוץ 13. יחזקאלי, מפר שיטתי של כללי האתיקה העיתונאית, לא הושעה משידור למרות דבריו האיומים. מקבילו של יחזקאלי בערוץ 14, שמעון ריקלין אמר: "אני לא נרדם טוב בלי שאני רואה בתים קורסים בעזה, מה אני אעשה? עוד בתים, עוד מגדלים, שלא יהיה להם לאן לחזור". הסרטון של ריקלין זכה במאות אלפי צפיות והופץ בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם. כמו ריקלין ויחזקאלי, ישנם עוד עיתונאים רבים, אנשי תעמולה ומעצבי דעת קהל, אשר במלחמה זו פועלים בצינור של דובר צה"ל. הם מפיצים דברי שטנה ובאופן בולט לא מבצעים עבודה עיתונאית: לא שואלים שאלות קשות ומצלמים כתבות יח"צ על בסיסי הצבא שקמו בצפון הרצועה עם כיבושה.
אתרי חדשות אלטרנטיביים כמו אתר "זו הדרך", "העין השביעית", "הפורום לחשיבה אזורית" ו"שיחה מקומית", ממלאים את הוואקום הקיים בסיקור המלחמה. נתונים על מספר ההרוגים ברצועה לא משודרים בערוצי הטלוויזיה, ובוודאי שלא בפריים טיים. הם מתפרסמים בשולי העיתונים הגדולים להוציא היומון "הארץ", המפרסם טורי דעה ביקורתיים ומסקר את שני הצדדים.
הנה כמה דוגמאות לידיעות רבות ערך שלא הגיעו אל חלק ניכר מהציבור: "פנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי: אלה הקצינים שיש לחקור בחשד לפשעי מלחמה" (שיחה מקומית, אורן זיו, 21.12); "אנחנו צריכים לחפור בידיים כדי לחלץ פצועים שעדיין חיים" (שיחה מקומית, רווידה כמאל עמר, עזה, 21.12); "ב-10 השבועות הראשונים של מלחמת עזה נהרגו יותר עיתונאים מאשר בכל מדינה אחרת במשך שנה שלמה" (העין השביעית, הוועד להגנה על עיתונאים, 21.12); "30 אסירים בתא של 45 מ"ר: בתי הכלא מגיעים לסף פיצוץ" (המקום הכי חם, דור זומר, 18.12).
הרשות הרביעית
כדי לגבש דעה מושכלת ומעמיקה, על הציבור להיחשף לכמה שיותר פרטי מידע אמינים שעברו בדיקה עיתונאית. חוקרים מתחום מדעי המדינה נוהגים לכנות את התקשורת החופשית "הרשות הרביעית" – אחרי הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. כלומר, תפקיד התקשורת החופשית הוא לחשוף את הציבור למידע כמה שיותר מגוון, מעמיק וענייני. הערוצים המבוססים: 12, 13 וכאן 11 משדרים לציבור הישראלי ב-90 ימי המלחמה סיקור עיתונאי חלקי. את מקום הפרשנים המעמיקים והישרים תופסים הפרשן הפופולרי של ערוץ 12 עמית סגל; פרשן ערוץ 13 צבי יחזקאלי; ואיש ההסברה הישראלית יוסף חדאד המוזמן תדיר לאולפנים.
יוצאי דופן בתקשורת המשודרת הם עיתונאי "המקור" (ערוץ 13) רביב דרוקר, איתי רום ושלומי אלדר, המעזים לאתגר את השלטון ולמתוח ביקורת העלולה לגרום אי נחת לשלטון. ערוצי התקשורת המסחריים צריכים לעמוד על המשמר נגד תוכניות זדוניות של הממשלה ולספק לציבור סיקור תקשורתי רחב ומקיף בסטנדרט עיתונאי גבוה, וזאת במיוחד בזמן מלחמה.
התקשורת הפופוליסטית הישראלית מתבטלת בפני הלוך הרוח בממשלה ובציבור: נמנעת באופן מכוון מסיקור המתרחש ברצועת עזה, ואינה מספקת נתונים או את סיפור הסבל הנורא הפוקד את רצועת עזה מוכת המלחמות. קנה המידה של מלחמה זו שונה בהיקפיו, בממדי ההרס ובהשפעתה על היחסים בין הישראלים, הפלסטינים והעולם כולו. אך התקשורת הישראלית הפרו-מלחמה אינה מעבירה מידע מרעידת האדמה האנושית המתרחשת ברצועה.
הביטוי "שקט יורים" הפך "שקט, לא מסקרים". האולפנים תיפקדו ביום הטבח, 7 באוקטובר, כמפקדת קישור בין גורמים שונים בציבור הישראלי. חודשיים לאחר מכן במבצעים עיתונאים סיקור עיתונאי זול. דני קושמרו, מגיש "חדשות 12", נופף בשידור ברובה צעצוע שלקח מעזה. מראהו היה יותר של משפיען רשת מאשר של עיתונאי מקצועי.
עזה בעברית
תהום פעורה בין החדשות המשודרות בערוצי התקשורת בעברית לערוצי התקשורת הבינ"ל. כדי להבין את הפער התפיסתי בין הציבור הישראלי לדעת הקהל העולמית, צריך לעקוב אחר התקשורת הישראלית ששברה שיאי רייטינג מאז פרוץ המלחמה. במטרה להטות ולו במעט את הקערה על פיה, הוקם לאחרונה ברשת החברתית אינסטגרם (בבעלות המיליארדר מארק צוקרברג ופייסבוק) העמוד "עזה בעברית", המפיץ חדשות מעזה עם תרגום לעברית.
"אתם פוגעים ברוח הלחימה של צה"ל" – נוהגת לטעון ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) שוחרת ההשתקה. האינטרס המובהק של מפלגתה הוא שהציבור הישראלי לא ידע ולא ישמע מה קורה בעזה. על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק בתחום התקשורת שמובילים חברי כנסת ושרים מהקואליציה. שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד), מקדם למשל הצעת חוק להרחבת הזיכיון של בעלי תחנות רדיו אזוריות. מכון זולת כתב בחוות דעתו על הצעת חוק זו, כי מדובר ב"שחיתות במובנה העמוק ביותר". רפורמת התקשורת של קרעי תוביל להקמת גוף פוליטי שיפקח על ערוצי הטלוויזיה והרדיו ויגרום לביטול הרשות השנייה המקצועית.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/124678
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il