ארגוני סיוע: בגלל המלחמה 85 אחוז מהפליטים ומבקשי המקלט סובלים מאי-ביטחון תזונתי
הארגונים דורשים ממשרד האוצר לגבש פיצוי כלכלי ל-72 אלף מבקשי מקלט חיים כיום בישראל כחוק
מחצית הפליטים ומבקשי המקלט בישראל חיים מתחת לקו העובדים ו-85% סובלים מאי-ביטחון תזונתי. כך עולה מפנייה שנשלחה בשבוע שעבר למנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, על ידי הארגונים היאס, המוקד לפליטים ולמהגרים, א.ס.ף, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם.
בעקבות המלחמה נגד איראן, הארגונים דורשים לגבש פיצוי כלכלי ל-72 אלף מבקשי מקלט חיים כיום בישראל כחוק, בהם 50 אלף הנמצאים תחת "הגנה קבוצתית" בעקבות החלטת המדינה שלא לגרשם בחזרה לארצות מוצאם, בשל הסיכון שנשקף לחייהם, מרביתם מאריתריאה, מאוקראינה ומסודאן. אליהם מצטרפים כ-8,000 אזרחי אתיופיה שהיו מוגנים מפני הרחקה עד לחודש דצמבר האחרון ועוד כ-14 אלף מבקשי מקלט ממדינות נוספות שאינן זכאיות להגנה קבוצתית, שהגישו בקשות פרטניות למקלט שטרם הוכרעו וגם הם מוגנים מגירוש.
"מדינת ישראל מצויה מזה למעלה משנתיים במצב של לחימה מתמשכת, שבמהלכה הוטלו שוב ושוב מגבלות על המשק. בדומה לאירועי חירום קודמים, גם בעת הזו רבים ממבקשי המקלט והפליטים איבדו את מקורות פרנסתם. צמצום הפעילות במשק, סגירת מקומות עבודה והיעדר מסגרות חינוכיות הביאו להפסקת עבודה, לעיתים ממושכת עבור עובדים רבים. ואולם, בשונה מאזרחים ומתושבים ישראלים, אוכלוסיית מבקשי המקלט אינה זכאית למרבית מנגנוני הסיוע הכלכליים שמפעילה המדינה בעתות חירום, ובכלל זה פיצוי בגין אובדן הכנסה, דמי אבטלה או מענקים, שכן מנגנונים אלה מיושמים בעיקר באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מערכת שממנה מודרים מבקשי המקלט כמעט לחלוטין", נאמר במכתב.
יצוין שהמצב הקשה מחמיר בגלל מבנה מנגנוני הפיצוי הקיימים. מנגנון הפיצויים הקבוע בחוק מיועד בעיקר לפצות מעסיקים בגין נזקים עקיפים ואינו מעניק לעובדים ולעובדות זכות ישירה לפיצוי או לשכר בעת היעדרות עקב הנחיות חירום. בפועל, קבלת השכר תלויה בשיקול דעתו של המעסיק או בהחלטות ממשלה המתקבלות בדיעבד. גם מנגנון החל"ת, המאומץ כעת שוב אינו נותן מענה לאוכלוסייה. בעוד עובדים זכאים עשויים לקבל דמי אבטלה חלקיים, מבקשי מקלט אינם זכאים להם כלל, ולכן משמעותה של הוצאה לחל"ת עבורם היא אובדן הכנסה מוחלט.
בין דרישות הארגונים: להסדיר זכותם של העובדים לקבלת שכר בגין היעדרות בהתאם למנגנון קבוע ומוסדר יפחית את אי-הוודאות. עבור מבקשי מקלט בגיל העבודה מ-18 ל-60, אובדן תעסוקה מוביל גם לאובדן מיידי של ביטוח הבריאות ולפגיעה בנגישות לשירותי בריאות בסיסיים. תקנות ביטוח בריאות ממלכתי לחסרי מעמד אינן מאפשרות הצטרפות לביטוח בריאות ממלכתי למבקשי מקלט בגילאי ,60-18 אלא אך באמצעות ביטוחי
מעסיק. "כך נוצרת פגיעה כפולה, כלכלית ובריאותית, העלולה להוביל למצבי קיצון של עוני, אי-ביטחון תזונתי חמור והיעדר נגישות מוחלט לשירותי בריאות בקרב מבקשי המקלט וילדיהם", הדגישו.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il