30 שנים למרד הזאפטיסט במחוז צ'יאפס בדרום מקסיקו

צ'יאפיס הוא מחוז בחלק הדרומי ביותר של מקסיקו, בגבול גואטמלה. הוא אחד מהמקומות שבהם הצליחו בעלי החוות הגדולות השולטים באדמות, לשמר את דפוסי השלטון הנצלני בתמיכת הכנסייה הקתולית – בעצמה מבצר הריאקציה. אמנם בערים היה מעין "שלטון דמוקרטי", אולם בכפר רדו החוואים בעלי האדמות בעם, והמשיכו לנצלו כאילו מקסיקו לא נכנסה למאה ה-21. האיכרים היו האינדיאנים, כלומר בני העמים הילידים, שסבלו מעול ניצול מחפיר.

ב-1984 התקיים בצ’יאפס כנס רב משתתפים של העמים הילידים שביקשו את זכויותיהם. זכויות אלו הובטחו באופן פורמלי על פי החוקה, אבל לא הוגשמו הלכה למעשה. כתגובה על ההתארגנות ההמונית של העמים הילידים, פתחו החוואים ובעלי בריתם בצבא ובמשטרה במסע רצח ודיכוי. מאות נרצחו, אלפים נפצעו וכפרים נשרפו בניסיון ללמד את "העם שלא כדאי להרים ראש".

כעבור 10 שנים, ב-1 בינואר 1994, העמים הילידים השיבו מלחמה שערה תחת דגל הזפאטיסטה. אמיליאנו זפטה, גיבור לאומי מקסיקני עמד בראש המאבק נגד בעלי האדמות האימפריאליזם האמריקאי בתחילת המאה ה-20. האיכרים ארגנו לפני שלושה שנה צבא עממי והפכו את אזוריהם וכפריהם למבצרים של מרד מזוין שלא הובס עד עצם היום הזה. אלה אזורים בשלטון ריבוני שהכניסה והיציאה מהם הן בפיקוח השלטון העממי.

במשך השנים התנהל משא ומתן ארוך ומייגע עם השלטון המרכזי על סיום מרד הזפטיסטים השלטון המרכזי מבטיח ומפתה אך מסרב לנקוט צעדים ממשיים המראים על רצון כן לענות על הדרישות של המורדים. במהלך המרד פיתחו הזפטיסטים שיטות קולקטיביות נרחבות בארגון הייצור והשלטון המקומי. בנוסף, הם אינם מוכנים לוותר בשום פנים ואופן על ההישגים בתחום החינוך והבריאות שהושגו ע"י השלטון העממי.

מאז 2006 שוררת שביתת נשק ממושכת בין כוחות הממשל ובין האזורים שבשליטת הזפטיסטים. הצבא המקסיקני אמנם חונה באזורים סמוכים, אבל אינו מעז לנסות לפרק את הילידים מנשקם או להתערב בחייהם האוטונומיים. בשנתיים האחרונות הקהילות הילידיות בצ'יאפס מתמודדות עם אויב חדש וחמוש היטב: כנופיות בשירות קרטלים הסמים החומדים את אדמותיהן. עד תחילת דצמבר נרשמו 190 תקיפת של אנשי הכנופיות.

יצוין שמשבת האחרונה ועד מחר (שלישי) נערך בעיירה אוקוסינגו שבמרכז צ'יאפס אירוע רב משתתפים לציון 30 שנה להקמת החזית הזפטיסטי לשחרור לאומי. בין היתר נערך פסטיבל תרבותי וסמינר כדי לדון על עתידן של צ'יאפס ומקסיקו תוך ראייה סוציאליסטית וסביבתית ובהשתתפות של כאלף אורחים שהגיעו מכל העולם.