שנת הלימודים נפתחת במוסדות להשכלה גבוהה בצל המלחמה העקובה מדם ברצועת עזה

בזמן שבעזה מתנהלת מלחמה עקובה מדם, הבוקר (ראשון) נפתחה שנת הלימודים האקדמית במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. שנת הלימודים הנוכחית כרוכה באתגרים רבים. לראשונה מאז פרוץ המלחמה ייפגשו המוני סטודנטים יהודים וערבים בכיתות הלימוד כדי ללמוד יחדיו. מפגש זה, באווירה הנוכחית, טעון מאוד וטומן בחובו סכנות ממשיות לשלומם הפיסי של הסטודנטים.

שני סקרים שנעשו טרם פתיחת שנת הלימודים מצביעים על תמונת מצב קשה ביותר של הסטודנטים הערבים. לפי סקר שערך מרכז אקורד באוניברסיטה העברית,  50% מהסטודנטים הערבים שוקלים לא להתחיל ללמוד; ו-48% אינם מאמינים כי מוסד הלימודים שלהם יגן עליהם במקרה של הטרדה או התעמרות. אשר ליחסי יהודים וערבים, תמונת המצב עגומה גם כן: 20% מהסטודנטים היהודים ומהסטודנטים הערבים פוחדים זה מזה במידה גבוהה. באופן משלים, 71% מהסטודנטים היהודים דיווחו כי אינם מרגישים אמפתיה כלפי סטודנטים ערבים ו-41% מהסטודנטים הערבים דיווחו באופן דומה על יחסם כלפי סטודנטים יהודים.

מסקר שערכה עמותת קו משווה עולה, כי 56% מהסטודנטים הערבים העידו כי אינם מרגישים בטוחים לחזור לקמפוס, ו-66% מהם העידו כי מוסד הלימודים שלהם מפלה ביחסו לטובת הסטודנטים היהודים במהלך המלחמה. בסקר זה העידו 7% מהמשיבים (כולם סטודנטים ערבים) כי הם מקפיאים או מפסיקים את לימודיהם.

רדיפת סטודנטים ערבים

עד כמה שהתמונות העולות מהסקרים קשות, הן לא מפתיעות. ישנן סיבות רבות לכך שהסטודנטים הערבים חוששים מאוד מחזרה ללימודים באווירה הציבורית הנוכחית. הסיבה המהותית ביותר היא רדיפה של סטודנטים ערבים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. מאז תחילת המלחמה, לגבי 160 סטודנטים ערבים, וגם כמה סטודנטים יהודים המתנגדים למלחמה, בוצעו הליכים משמעתיים מטעם הנהלות האוניברסיטאות על רקע פרסומים שנטען לגביהם שהם "תומכי טרור". רובם המכריע של הסטודנטים סיימו את ההליכים הללו ללא כל הרשעה, אך חלקם הוענשו והוטלו עליהם סנקציות. כמה סטודנטיות אף נכנסו לכלא בעקבות פרסומיהן ושוחררו במסגרת עסקת החטופים עם החמאס.

עוד גורם בעל השפעה בנושא הוא האווירה הציבורית בציבור היהודי. ספוג כאב וצער על המוות ההמוני והנוראי ב-7 באוקטובר, מקבל הציבור היהודי את תהליכי הפשיזציה, שמובילים נתניהו בן-גביר וסמוטריץ' גם בימי המלחמה, כמעט ללא התנגדות. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בחלוקה המסיבית וחסרת התקדים של נשק ע"י משטרת בן-גביר, ובהקמתן של "כיתות כוננות" בלתי מועילות ואף מסוכנות ברוב הערים בארץ. אך הדבר בא לידי ביטוי גם באטימות כמעט מוחלטת לסבלם של הפלסטינים בעזה. בחסות התקשורת הישראלית, הציבור היהודי בישראל כלל אינו מודע לזוועות שמחולל צה"ל בעזה ולמספר הבלתי נתפס של עקורים מורעבים חסרי כל. וגם כאשר מתייחסים בתקשורת לזוועות שקורות בעזה, לרוב הן מתקבלות בתגובה כמו: "הם הצביעו לחמאס, הם הביאו את זה על עצמם".

על כן, הפחד והחשש של סטודנטים ערבים מחזרה ללימודים הוא טבעי ומובן למדי. חשוב להדגיש שאווירה של פחד בקרב הסטודנטים הערבים, העלולה להוביל להקפאה או להפסקה של הלימודים, מסוכנת מאוד למערכת ההשכלה הגבוהה ולמחקר. סטודנטים, חוקרים ומרצים ערבים לומדים ועובדים יחד כמעט בכל מכון מחקר ובכל מוסד לימוד בארץ. יצירת אווירה אקדמית בטוחה וחופשית עבור הסטודנטים הערבים היא קריטית עבור המשך המחקר וההשכלה במדינה. דברים אלו הודגשו בפני נציגי המל"ג, ועד ראשי האוניברסיטאות והמכללות ויו"ר האקדמיה הלאומית למדעים בדיון שהתקיים בנושא בשבוע שעבר (18.12) בוועדת המדע בראשות ח"כ איימן עודה (חד"ש-תע"ל).

קואליציית סטודנטים יהודית-ערבית

אנו בתנועת חד"ש סטודנטים מצביעים על ארבעה גורמים שבכוחם להבטיח את קיומה של שנת הלימודים האקדמאית הקרובה כסדרה: הבטחת חופש הביטוי האקדמי; בקרה ומעקב אחר נשק אישי בקמפוסים; הבטחת שלומם הכלכלי של כלל הסטודנטים; ושמירה על חיים משותפים תקינים בין יהודים וערבים בקמפוסים.

אשר לחופש ביטוי אקדמי, מחקר אקדמי מחייב חשיבה ביקורתית, וזו אינה יכולה להתקיים בלי חופש ביטוי מלא. העיקרון הזה עומד בליבו של המחקר האקדמי בעולם. מהלכי האוניברסיטאות נגד הסטודנטים הערבים הם כתם קשה על מצחה של האקדמיה הישראלית. על האוניברסיטאות להבטיח לקיים חופש ביטוי מלא בקמפוסים, תוך שמירה על שיח מכבד ורגיש. עליהן לשדר מסר ברור לפיו הן לא יפגעו עוד בחופש הביטוי, וכי הן יפעלו כדי להנכיח שיח סבלני ופתוח בקרב כלל הסטודנטים.

בנושא הנשק האישי: חוקי הנשק לא מאפשרים לאוניברסיטאות למנוע הכנסה של נשק אישי לקמפוסים. לכן הפתרון הראוי הוא מעקב ובקרה אחר סטודנטים בעלי נשק אישי והקפדה על נהלים מחמירים בנושא נשיאת נשק  בקמפוסים. על האוניברסיטאות לדרוש מהמשרד לביטחון לאומי רשימה של סטודנטים בעלי נשק אישי ולחייב אותם לעבור תדריכים בנושא.

לאחרונה הועלו בכנסת הצעות לתמיכה כלכלית בסטודנטים במילואים. זה צעד צודק, אך המשבר הכלכלי פגע לא רק בחיילי המילואים. סטודנטים, שלרוב עובדים בעבודות זמניות בשכר נמוך, הם בין הראשונים להיפגע. חיוני לגבש מערך רחב שיתמוך כלכלית בסטודנטים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ויבטיח להם את המשך לימודיהם.

הפחד והשנאה בין יהודים וערבים נמצאים בשיאם. על כן עלינו בחד"ש סטודנטים לקיים את תפקידנו ההיסטורי ולהיות גשר בין הכוחות הדמוקרטיים היהודים בקמפוס לבין הכוחות הערביים. בנושא זה חשוב לי להדגיש, כי מחאת הסטודנטים הייתה בין התנועות הבולטות בתקופת המחאות נגד ממשלת הימין. גם בזמן המלחמה, תנועת הסטודנטים ותנועת מחאת המרצים נמנות עם התנועות הראשונות שיצאו להפגין נגד הממשלה.

עלינו לפעול בכל קמפוס ליצירת קואליציה יהודית-ערבית רחבה ובעלת השפעה. אין זה אומר לבטל את הקואליציה הטבעית עם שאר התאים הערבים, אלא לחזק אותה. אי אפשר לצפות שכל התנועות יתמכו כבר בהתחלה בהפסקת הלחימה בעזה ובקידום הסכם מדיני. אך יש באפשרותנו לייצר קואליציה רחבה שתדרוש שמירה על ביטחונם ועל רווחתם של כלל הסטודנטים ושמירה על חופש ביטוי לכולם.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/126383