ריאיון עם מזכ”ל מק”י עאדל עאמר: לצאת לרחובות בקול ברור נגד המלחמה

כשבועיים מתחילת המלחמה, ‘זו הדרך’ שוחח עם מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י), עאדל עאמר, על המצב הפוליטי החדש שנוצר ב-7 באוקטובר.

מהי הערכתך למצב בישראל ובמזרח התיכון?

המצב מורכב מאוד גם פנימה בישראל וגם באזור כולו.  חבית של חומר נפץ טמונה לא רק בין ישראל לפלסטינים אלא ברחבי המזרח התיכון. אני מקווה מאוד שלא תבוצע פלישה קרקעית לעזה משום שאיש אינו יכול לצפות את תוצאותיה ומשום שהיא רק תסבך את הבעיה. ההיסטוריה לימדה אותנו ששימוש בכוח צבאי אינו פותר סוגיות פוליטיות. גם הניסיון בישראל מראה, שלמרות שהצבא פועל באינטנסיביות כבר 75 שנה, העם הפלסטיני לא נעלם והשאיפה שלו לעצמאות לא דעכה. ישנה דרך אחת שממשלות ישראל לא ניסו עד עכשיו והיא דרך ההכרה בזכות הלאומית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה משלו בצד מדינת ישראל.

מהי עמדת מק”י בנושא החטופים שבידי החמאס?

קראנו תמיד להוציא את האוכלוסייה האזרחית ממעגל האלימות והדמים. מה שקרה בעוטף עזה כלול בקטגוריה זו. אנחנו מגנים בבירור את מעשי הפשע שפגעו באזרחים. יש לנו שלושה עקרונות: צריך מיד להפסיק את המלחמה; צריך לעשות מיד עסקת החלפת שבויים וחטופים; צריך לקדם הידברות עם אש”ף במישור המהותי של הסוגיה הפלסטינית. במלחמה הנוכחית ספגה ישראל אבדות כבדות מידי  החמאס. אבל מה שקורה כעת בעזה אינו מלחמה נגד החמאס; זו מלחמה נגד העם הפלסטיני. ההנחיה של הצבא הישראלי לתושבי צפון הרצועה לעבור דרומה מצביעה על כך. ישראל מנהלת דיון מול נשיא מצרים בנושא העברת הפלסטינים מרצועת עזה לסיני. זו תוכנית של טרנספר, של נכבה חוזרת.

אנו עדים בימים האחרונים לסימנים לחזרת השפיות. בחברה הישראלית נשמעים עוד ועוד קולות גינוי לפשעים שנעשו בעוטף עזה והנעשים כעת ברצועה. עלינו לעודד את הקולות האלה. הדרך של מק”י וחד”ש היא דרך של מאבק משותף ערבי-יהודי על בסיס שוויון אמיתי והכרה בזכויות של שני העמים. זו הדרך היחידה להגיע לפתרון.

מסוכנת מאוד ההסתה הגוברת של כוחות פשיסטים נגד האוכלוסייה הערבית ונגד כוחות שמאל יהודיים המשמיעים קול נגד המלחמה. אנחנו נמשיך במחאה נגד המלחמה משום שזה המעשה המוסרי, השפוי, הנכון והצודק. לארצות הברית ישנן תוכניות אזוריות ועולמיות לגבי התמודדותה מול סין ורוסיה. ארה”ב מעוניינת ליצור במזה”ת מרכז כובד מול מתחרותיה. העמים שלנו לא צריכים לשלם בדם בנותיהם ובניהם במלחמה אימפריאליסטית של ארה”ב.

איך משפיעים פשעי החמאס על המאבק הפלסטיני?

הסוגיה הפלסטינית היא סוגיה של חתירה לצדק היסטורי. זו המוסריות של המאבק הפלסטיני. ברגע שהמוסריות נפגעת, גם הצדק של הסוגיה הפלסטינית נפגע. אין זכות לשום ארגון או אדם לפגוע במאבק הפלסטיני. העם הפלסטיני שוחר עצמאות ולא השמדה של מישהו אחר.

בהשראה מלמעלה מתפשטת אופנה של הדבקת תוויות: חמאס הוא כאילו דאע”ש והעם הפלסטיני  – כאילו חמאס. ערבוב יוצרות זה נועד להצדיק מהלך מתוכנן של טרנספר ושל נכבה שניה. הכתובת של העם הפלסטיני היא אש”ף שבינו לבין ישראל ישנה הכרה הדדית. אש”ף הוא הנציג הבלעדי של העם הפלסטיני; הוא הכתובת למשא ומתן, שכן הוא הגוף שמאגד את הרוב המוחץ של הארגונים הפלסטיניים.

האם פתרון שתי המדינות עדיין אקטואלי?

אני קשוב לאלה המפקפקים בפתרון שתי המדינות בטענה שבגדה ישנם מאות אלפי מתנחלים. לדעתי החלופה המוצעת של מדינה אחת גרועה שכן זו תהיה מדינת אפרטהייד. העם היהודי בארץ כבר הקים מדינה עצמאית ואילו מהעם הפלסטיני נשלל המימוש של זכותו למדינה. הפתרון של שתי מדינות, ישראל ופלסטין, זוכה בתמיכה בינלאומית והוא אפשרי למרות המכשולים האדירים בדרך למימושו.

מה התפקיד של השמאל העקבי בימים אלה?

המשימה העיקרית כרגע היא – לצאת לרחובות ולהרים קול ברור נגד המלחמה ולמען פתרון מדיני. אנו מנהלים כעת דיונים בנושא הזה עם הגופים החברים בגוש נגד הכיבוש. ככל שנקדים לצאת לרחובות – נתרום למערכה לשלום ולעתיד של שני העמים.  מאז ינואר השנה יצאו מאות אלפי ישראלים מדי שבוע  להפגין נגד ההפיכה המשטרית  ונגד הימין הפשיסטי. הם הפגינו שעה שריסוק הדמוקרטיה היה בגדר איום; עכשיו מתבצע הריסוק. החברה הישראלית חווה פשיזציה, סתימת פיות ורדיפה פוליטית נגד כל מי שמתבטא נגד המלחמה ואפילו נגד התובעים את החזרת החטופים. גובר גל ההסתה נגד העובדים הערבים, וליד מקומות עבודתם נשמעות אפילו קריאות לפיטוריהם. ישנה בידנו רשימה של עובדים שפוטרו ממכללות ומבתי חולים ורשימה של סטודנטים ואנשי ציבור שחווים רדיפה. זה הזמן לשוב ולהפגין למען הדמוקרטיה.

חשוב לי להדגיש: אין חלופה למאבק יהודי-ערבי משותף המתבסס על ערכים משותפים ועל שוויון וכבוד הדדיים. כבר פועלות יוזמות של מאבק משותף יהודי-ערבי בצל המלחמה: משמר השותפות ביפו, משמר השותפות בוואדי עארה והחמ”ל המשותף שהוקם ברהט. יוזמות כאלה חיוניות במערכה למען השלום, השוויון והחיים המשותפים.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/124708