תערוכה של היוצרת נסרין אבו-בכר ב”סטודיו משלך” בי-ם: עסק משפחתי ומעמדי

תערוכה של היוצרת נסרין אבו-בכר נפתחה ב”סטודיו משלך” בבית הצייר ליטבינובסקי (כ”ט בנובמבר 10, ירושלים). “סטודיו משלך” הוא מרחב קהילתי לנשים אמניות. הסטודיו תומך ביצירה מובילה וייחודית של נשים במטרה לעודד שיח רב-תרבותי באמנות העכשווית, לאפשר מקום להפריה הדדית ולהשפיע על שדה האמנות בארץ ובעולם.

אבו-בכר נולדה ב-1977 בכפר זלפה בוואדי עארה. שורה של צילומים מקיפה את הצופים בעת הכניסה לחלל התערוכה. הצילומים מוארים ומעוטרים, מאזכרים בתחושה ציורי איקונות וציורי אלטר כנסייתיים. הצילומים נלקחו כולם מאלבומים משפחתיים ישנים של האמנית: דמותה שלה כילדה, משפחתה הקרובה, הוריה, דודיה ובת דודתה.

היוצרת מעבדת את נופי הילדות של העמקים והכפרים השתולים בגבעות על מנת להדגיש את המתח בין הזהויות והמרחבים ולנוע על הציר שבין הביוגרפי לפוליטי. העבודות מתכתבות עם הביוגרפיה האישית של אבו בכר. מחווה להוריה שעבדו במשך שנים כתופרת וכעובד בניין, מקצועות מעמד העובדים המסומנים בחברה הישראלית כמקצועות “צווארון כחול”, בהם עוסקים לרוב ערבים-פלסטינים. מתוך רצון לבחון את הזיקה שלה עצמה למעמד הפועלים אל מול שדה האמנות, הופכת אבו בכר את הזיהוי בין האתניות למעמד למסמן תרבותי, המזוהה עם פריפריה חברתית וכלכלית.

העבודה מורכבת מחומרי גלם כגון מלט, עץ ובדי וילונות, ומחפצים ביתיים המעוטרים בפסלי קרמיקה אותם פיסלה האמנית עצמה. היא נעה בין מזרח למערב הן מבחינת האמצעים הטכניים והן מבחינת נושא העבודה. אבו בכר יוצרת ממשק בין חפצים מסוגים שונים באמצעות מיזוג חומרים מסורתיים וחדשים. היא מאמצת חפצים בעלי ערך וזיכרון ובכך מעלה שאלות על האסתטיקה של תרבות, מגדר וקונפליקטים פוליטיים. גם הומור וסאטירה הם חלק בלתי נפרד מן העבודות, בשילוב של אמנות גבוהה אל מול אמנות שמימית, ובין הארצי שורשי והמשפחתי.

אבו-בכר, חולקת את זמנה בין ישראל לגרמניה. היא בוגרת תואר ראשון מהמדרשה לאמנות בית ברל, וסיימה ב-2021 את לימודי תואר שני בבית ספר הגבוה לאמנות בלייפציג, גרמניה. התערוכה תינעל ב-28 באוקטובר.