היום לפני שלושים ושש קמה תנועת “השנה ה-21” לסיום הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים

תנועת “השנה ה-21” קמה ב-28 ביוני 1987 במלאות 20 שנים לכיבוש. המעבר של אש”ף לטוניס כתוצאה ממלחמת לבנון הראשונה דחק את נושא ההתנחלויות והכיבוש לשוליים אך בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה.

השנה ה-21 פעלה למען ההכרה של ישראל באש”ף כארגון המייצג של העם הפלסטיני. במסגרת זו נערכו מפגשי בית עם אינטלקטואלים פלסטינים. גור הוברמן יזם את המפגשים בהם השתתף כמנחה וכשעזב לארצות הברית ריכז עמי שטייניץ את הפעילות עד פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. נאוה אייזן, חגית גור זיו ורביבה רגב, השתתפו בארגון ובהנחיית חוגי הבית שנערכו מדי שבת. מהצד הפלסטיני השתתפו סמיר חוליילה, נביל קסיס, סועד אמרי, ממדוך אל עקר, סלים תמרי, דאוד כותאב ואחרים.

לדברי שטייניץ “המפגשים שנערכו במהלך התקופה הקשה של האינתיפאדה התרחשו במקביל לפעילות בסדנא לאמנות ביבנה והנחיית שיעור הגלריה בקלישר 5. התנסות משולבת זו חידדה את משמעות חסרונן של התרבות הערבית ומורשת היהודים יוצאי מדינות ערב והאסלאם מהמשוואה המדינית, את חיוניותם לניסוח פני החברה בישראל ומקומה התרבותי במזרח התיכון ואת האחריות הקהילתית של האמנות”.

במקביל מנהיג מק”י, ח”כ מאיר וילנר, הגיש הצעת יום בכנסת ובמרכזה 21 שנה לכיבוש. כך אמר וילנר במליאת הכנסת: “21 שנות כיבוש הן 21 שנים שהביאו להרס ערכי יסוד אנושיים בחברה הישראלית, ‎21 שנות כיבוש שהביאו לגידולים גזעניים, פראיים ופאשיסטיים. הכיבוש הביא ליצירת שתי מערכות משפט: אחת לערבים ואחת ליהודים. כשיהודי הורג, העונש הוא נזיפה או מאסר על-תנאי, ללא ישיבה בפועל בבית-סוהר; כשערבי הורג – עונשו מאסר עולם”.

עוד הוסיף וילנר: “חברי הכנסת, הכיבוש הוא אסון לעם ישראל ולא רק לעם הפלסטיני. כדי למנוע מלחמה נוספת, שקורבנותיה יהיו לאין שיעור רבים יותר מאשר במלחמות קודמות, כדי למנוע מלחמה נוספת יש לעשות הכול למען תהיה השנה ה-21, השנה האחרונה לכיבוש והראשונה לשלום על בסיס של כיבוד זכויות שני העמים, עם ישראל והעם הערבי-הפלסטיני על בסיס של שתי מדינות לשני העמים – מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל”.