הפוגרום בתושבי טולסה, אוקלוהומה (ארה”ב) השחורים ; 31 במאי 1921

כמו כן, כ-6,000 מתושבי שכונת גרינווד השחורים בטולסה נעצרו והובלו לשלושה מרכזי מעצר בעיר. בעת מעצרם מתו כמה מהם מפציעות שנגרמו להם. אין נתונים כמה מהעצורים נפצעו, אך סבורים שמספרם עלה על אלף.

לאחר שובם ממלחמת העולם הראשונה של משוחררי צבא ארה”ב ועל רקע התחרות על מקומות עבודה גברו הרגשות נגד שחורים באוקלהומה והמתח בין לבנים לשחורים בה, כמו גם באזורים אחרים בארצות הברית.

מ-1919 ועד ליוני 1921 נרשמו ברחבי ארה”ב מאות מעשי תקיפה המוניים בהם נפגעו שחורים בידי לבנים.

רובע גרינווד בטולסה, שמרבית תושביו היו שחורים, היה אחד מרובעי השחורים המשגשגים ביותר בארצות הברית. ברובע התקיימו עסקים עצמאיים רבים של תושבים שחורים, לרבות חנויות, שני עיתונים, בתי קולנוע, כנסיות ומועדוני לילה ופעלו בו רופאים, רופאי שיניים ועורכי דין שחורים. גם מחוץ לגרינווד נהנו תושבים שחורים מרווחה יחסית, שלא אפיינה את אזור צפון מזרח אוקלהומה בכללו, שבו שכנה טולסה.

למרות מאות ההרוגים כתולדה מהשנאה הגזענית המאורעות הושמטו מתיעוד מההיסטוריה המקומית הרשמית של טולסה ואוקלהומה. שחורים ולבנים רבים שמרו במשך שנים על שתיקה ביחס למהומות. בני הדורות שנולדו לאחר מכן לא היו מודעים בחלקם לאשר התרחש. ניסיונות שונים נעשו במשך השנים לפרסם מחדש את אשר אירע, אך הם זכו להצלחה מועטה. רק לפני 25 שנה, במלאת 75 שנים למהומות, חל מפנה: בית המחוקקים הקים ועדת חקירה במאמץ להשלים את הפער בידע הציבורי ביחס לאשר ארע.

דו”ח ועדת החקירה פורסם ב-2011 והכיל תיאור מפורט של המהומות ושל הנזק שנגרם. הוועדה גם המליצה על תשלום פיצויים לניצולי המהומות שעודם בחיים וליורשי אלו שנפטרו, על הקמת קרן מלגות ללימודים לצאצאי הניצולים, על פיתוח כלכלי של האזור בו שכן רובע גרינווד, על קבורה מחדש של הרוגי המהומות שנקברו בקרבות אחים ועל הקמת אנדרטה לנספים.