fbpx

הסדרה ‘שמים אדומים’ בערוץ 13: כיבוש השטחים הפלסטינים על המסך הקטן 

הסדרה לוקה בכמה בעיות וקלישאות, אך חשיבותה נעוצה בהצגת מציאות הכיבוש האכזרי בשטחים

עלילת הסדרה החדשה “שמיים אדומים” (ערוץ 13) מתרחשת על רקע האינתיפאדה השנייה. הישראלי סער (בגילומו של מאור שוויצר ברדוגו) והפלסטיני עלי (אמיר ח’ורי) מכירים זה את זה בעבודה בשטיפת כלים במלון אמריקן קולוני בירושלים המזרחית שתחת כיבוש, ובין השניים מתפתחת חברות קרובה.

אידיליה ישראלית-פלסטינית זו נעכרת עם תחילתה של מלחמת “חומת מגן”, כאשר אנשי שב”כ ואמ”ן חוטפים את סער מביתו לבסיס סודי. בחקירתו שם הם משכנעים אותו למסור מידע על ראא’ד, אחיו של עלי, המבוקש בידי שירותי הביטחון. בחקירה מתחנן סער כי לא יפגעו בחברו הטוב עלי, וכי לא ימנעו ממנו להגר לארה”ב לצורך לימודי רפואה. סער מסביר כי לעלי אין שום קשר לאחיו ראא’ד, המתגורר בשכם. אך חוקרי השב”כ אספו מידע מפורט על עלי, על סער, ואף על בת זוגו ג’ני, ומשתמשים במידע זה נגדו. סער נשבר, ובלחץ האיומים מסכים לבגוד בעלי.

בדומה לסדרות מקומיות אחרות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, “שמיים אדומים”, המבוססת על רומן באותו שם מאת דניאל שנער, לוקה בכמה בעיות. בדומה ל”פאודה”, החיילים הישראלים מוצגים כגיבורים טהורי מצפון, ואילו הלוחמים הפלסטינים הם אנשים רעים ומסוכנים ששואפים רק לפגוע באזרחים. גם מערכת היחסים בין עלי וסער מתעלמת לחלוטין מההקשר הפוליטי של חברות בין בן העם הכובש לבן העם הנכבש. באחת מסצנות החקירה מטיחים חוקרי השב”כ בסער: “אתה לא רואה חדשות?”, וסער עונה: “משתדל שלא”. החוקרים המתוסכלים יוצאים מהחדר ומשאירים את סער להתבונן בכותרות עיתונים על פיגועים קטלניים מהשנים האחרונות.

עם זאת, מעלתה העיקרית של “שמיים אדומים” היא הצוהר שהיא פותחת לשיח על משטר הכיבוש והאפרטהייד בשטחים הפלסטיניים. סוגיה גורלית זו נדחקה בעשורים האחרונים לשולי השיח הישראלי, וכך נוח לממסד להתעלם ממנה. כפי שהיטיבה לנסח סמדר שילוני ב”ידיעות אחרונות”, עלילת הסדרה מתקיימת “בצילו של הנושא שאין לומר את שמו, אבל נאמר אותו בכל זאת, הלא הוא הכיבוש. נכון שלאחרונה הכיבוש זוכה לסוג של עדנה בסמיכות להפגנות נגד ההפיכה המשפטית, ויש מי שמזכיר שוב ששם טמון שורש הבעיה. אבל באופן כללי מדובר באירוע שאף אחד לא שש להיכנס אליו, למרות שלא מעט אנשים נושאים אותו כצלקת טראומטית”. בלשון מכובסת יותר כתב ניר וולף, מבקר התרבות של “ישראל היום”: “במקום לשאוף לפתור את הסכסוך – אנחנו מנהלים אותו, והוא מנהל אותנו”.

ואכן, “שמיים אדומים” מזכירה לצופים שלא הרבה השתנה מאז “חומת מגן” ב-2003, שהוביל למותם של מאות ולפציעתם של אלפים. 20 שנה לאחר מבצע “חומת מגן”, תחת הממשלה הימנית הקיצונית ביותר שידעה ישראל, נשמעות קריאות מפי נערי הגבעות לצאת למבצע דומה בצפון הגדה המערבית. השינוי העיקרי הוא, שכיום נערי הגבעות בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר הם שרים בכירים בממשלה.

אין זה מקרי: ככל שהישראלים מתעלמים מהכיבוש, כך הוא מעמיק. אוכלוסיית המתנחלים וכוחה הפוליטי צומחים, מערכת הכבישים העוקפים והמחסומים מסתעפת. הכיבוש מעמיק לחדור, בעזרת אמצעי ביון משוכללים, לחיי היומיום של כל איש ואישה, ילד וילדה פלסטינים החיים בגדה המערבית הכבושה. אך השפעתו של הכיבוש גוברת גם בתחומי ישראל: אם לא נתעשת, ב-2033 אנחנו עלולים להתעורר כאשר בן גביר או סמוטריץ’ מכהנים בראשות הממשלה.

בינתיים, על הבמה המרכזית במחאת קפלן מסרבים הדוברים להעלות על דל שפתיהם את המילים “כיבוש” או “פלסטינים”. אך ניתן לשאוב עידוד מסוים ממוקדים אחרים במחאה, כמו בבאר שבע ובבת ים, שם לא מוטלת צנזורה על הדוברים, ויש ביניהם המתבטאים נגד הכיבוש.

זוהר אלון

 

צילום מסך: רשת 13

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן