הממונה על יחסי העבודה: אשתקד נרשם גידול רב בשביתות והוכפל מספר העובדים ששבתו

32 שביתות מלאות בהן השתתפו כ-140 אלף עובדים, התקיימו בשנת 2022, זאת לעומת 24 שביתות מלאות בשנת 2021 בהן השתתפו כ-57 אלף שובתים. העלייה במספר השובתים וימי העבודה שאבדו למשק קשורה לא קשורה ברובה להסתדרות הכללית, אלא לשביתת הסתדרות המורים כחלק מהמאבק להעלאת שכרם, ולשביתות במערכת הבריאות – בעיקר אלו שהתקיימו בבית החולים הצרפתי בנצרת בו העובדים מיוצגים על-ידי ההסתדרות הלאומית. כמו כן, העלייה במספר השביתות נובעת גם בהשהייתם של סכסוכי עבודה רבים בתקופת הקורונה שהתאפיינה בירידה משמעותית בהיקף השביתות, וסיומם של הסכמי עבודה רבים בתקופה זו.

כך עולה מהודעת הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו”ד רבקה ורבנר שפורסמה אתמול (רביעי). יצוין שכ-334 אלף ימי עבודה אבדו אשתקד למשק כתוצאה משביתות לעומת כ-148 אלף ימי עבודה בשנת 2021. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2022 התקיימו במשק 12 שביתות חלקיות (עיצומים) בלבד בהן נטלו חלק כ-100 אלף שובתים, לעומת שש שביתות חלקיות בלבד בשנת 2021 בהן נטלו חלק כ-30 אלף שובתים.

מרבית ימי העבודה שאבדו למשק ב-2022, כ-86%, נבעו מתביעות שכר. בפילוח לפי מספר השביתות כ-34% היו כתוצאה מתביעות שכר. כ-31% מכלל השביתות היו מסיבות הקשורות בהסכמי עבודה – עקב הדרישה לחתימה על הסכמי עבודה חדשים או אי חידוש הסכם, כ-9% היו כתוצאה משינויים ארגוניים, כ-9% נוספים בשל מחאה על רקע חוסר ביטחון אישי ואלימות שהופנתה כלפי עובדים והשאר, כ-17% מסיבות הקשורות בהלנת שכר, הרעת תנאי עבודה, דרישה להכרה ביציגות התאגדות עובדים, פיטורי עובדים ושינויים מבניים.

פילוח השביתות לפי אורכן מגלה כי מרבית השביתות היו קצרות, כאשר כ-69% מכלל השביתות נמשכו משעתיים עד יום אחד, כ-16% מעל יום אחד ועד שלושה ימים, וכ-15% מעל שלושה ימים ועד 14 יום. בחלוקת השביתות על פי ענף כלכלי מתברר כי 25% מכלל השביתות המלאות בשנת 2022 התקיימו בשירותי הבריאות, 25% בשירותי תחבורה, כ-22% במינהל הציבורי והמקומי, 9% בחינוך, שיעור דומה בתעשייה והשאר כ-10% בתקשורת, בשירותים פיננסים ובאמנות , בידור ופנאי. עם זאת, 83.7% מימי השביתה שאבדו למשק היו בשירותי החינוך, הכוללים כמובן את שביתת המורים על שכרם (275 אלף ימי שביתה שאבדו למשק).

עובדי החינוך היוו גם 82% ממספר העובדים השובתים בשנה זו. בהתאם, 60% מכלל השביתות המלאות ו-92% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק היו בסקטור הציבורי (הכולל את עובדי ההוראה) לעומת 40% בסקטור הפרטי (8% בלבד מכלל ימי העבודה שאבדו למשק).

.