חוקרים מזהירים: ההפיכה המשטרית של הימין תחריף את חוסר הביטחון התזונתי

לקראת חגי הפסח והרמדאן, נערך הארגון לתת לחלוקת סלי מזון עבור רבבות משפחות ברחבי הארץ. השנה יחלק הארגון חבילות מזון מוגדלות, מתוכן כ-15% לשימוש בארוחות האפטאר ועיד אל פיטר במהלך חודש הרמדאן. שווי הסיוע הכולל מוערך ב-21.5 מיליון שקל.

על פי לתת, בין 2021 ל-2022 נרשמה עלייה של כ-15% במחיר סל המזון לחג. השנה, נרשמה עלייה נוספת של כ-9%. במחיר חלק מהמוצרים הבסיסיים לחג הפסח אף נרשמה עלייה של יותר מ-20%: מצות (23%); קמח מצה (19%); שימורי טונה (23%); עוף (19%); ואורז .(10%)

אשתקד נרשם גידול של יותר מ-23% בבקשות שהוגשו לסיוע במזון. השנה דיווח לתת על 15 אלף משפחות חדשות שנרשמו למערך הסיוע שמספק הארגון. כיום מסייע הארגון ל-95 אלף משפחות נזקקות. זאת בתור ארגון גג ובתור בנק מזון ארצי. לתת מפעיל 210 עמותות שותפות ופועל ב-125 יישובים ברחבי הארץ. עם זאת, הארגון הוא אחד בלבד מתוך עשרות(!) ארגונים ארציים ומקומיים המספקים מזון לאוכלוסיות החיות בעוני.

שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) הכריז לאחרונה על תוספת מזערית של חמישה מיליון שקל ("קמחא דפסחא") למימון עמותות המחלקות מזון לקראת פסח. עוד הודיע על  הקצאת כ-10 מיליון שקל לכלכלת משפחות המשתתפות במיזם לביטחון תזונתי; ועל תוספת של 300 שקל לכרטיסי המזון בהם מחזיקות כ-36 אלף משפחות. מרגי הצהיר על התוכנית בישיבת הוועדה לצמצום פערים חברתיים שנערכה בכנסת ב-22 במרס.

כמה משפחות נזקקות לסיוע במזון?

אחת הדוברות בדיון הוועדה, ד"ר נעמי פליס מאגף התזונה במשרד הבריאות, הדגישה את חשיבות איכות המזון המחולק: "שיעור המשפחות והילדים הנתונים בחוסר ביטחון תזונתי הוא מזעזע. התפלגות זו כוללת נשים בהיריון, נשים מניקות וחולים במחלות כרוניות". לדבריה, "תזונה לקויה גוררת מחיר כבד, והדבר מעוגן בכל מחקר סטטיסטי שנערך בנושא".

אין בנמצא נתונים עדכניים לגבי מספר המשפחות הנזקקות לסיוע במזון בישראל. על פי נתוני הביטוח הלאומי ל-2021, יותר מ-530 אלף משפחות בישראל, ובהן 665 אלף ילדים, סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. 42% מהמשפחות בחברה הערבית מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי. עובדות ועובדים רבים המשתכרים שכר נמוך סובלים גם הם מחוסר ביטחון תזונתי. הגידול הצפוי בשיעור האבטלה  עלול  לדרדר  רבבות

משפחות נוספות לחוסר ביטחון תזונתי.

על הקשר בין ההפיכה המשטרית לעוני

המשבר הכלכלי הנוכחי בישראל הוא תוצאה של המדיניות שמובילה ממשלת נתניהו. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי קבעה בשעתו כי ההפיכה המשטרית תפגע בראש ובראשונה באוכלוסיות המוחלשות. מאז רעמה שתיקתם של מוסדות הרווחה במדינה, אשר חששו ועודם חוששים מידו הארוכה של שלטון הימין. יצוין כי כל המשרדים החברתיים נמצאים בשליטתה של מפלגת ש"ס, אשר ניהלה את קמפיין הבחירות האחרון שלה בסימן… "הצלת הרעבים בישראל".

בגילוי דעת ששלחו לשר הרווחה הדגישו חברי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כי "בהיעדר מערכת משפטית עצמאית ובלתי תלויה, יהיו השכבות המוחלשות בחברה חשופות לסכנה". ראש המועצה, פרופ' רוני סטריאר מאוניברסיטת חיפה, פרסם את גילוי הדעת ב-23 במרס האחרון תחת הכותרת: "השלכות ההפיכה השלטונית על אוכלוסיות המצויות בחוסר ביטחון תזונתי".

גילוי הדעת מדגיש: "על פי המנדט החוקי, חשים חברי המועצה וחברי הוועדה המדעית של המועצה צורך וחובה להתריע באשר להשפעות השליליות האפשריות של ההפיכה השלטונית על מצבן של האוכלוסיות המצויות בחוסר ביטחון תזונתי ובעוני". עוד מתריע גילוי הדעת: "על פי טובי הכלכלנים בישראל ובמוסדות הפיננסיים בעולם, עלולה ה'רפורמה' המוצעת להחריף את מצבה של הכלכלה הישראלית, להאט את צמיחתה, להעמיק את הגרעון במשק ולצמצם את ההוצאה הממלכתית על שירותים חברתיים. אין ספק כי משבר כלכלי יפגע בראש וראשונה באוכלוסיות הנתונות בחוסר ביטחון תזונתי ובעוני".

בגילוי הדעת מצוין כי "מדינת הרווחה מושתתת וניזונה מערכי המשטר הדמוקרטי – לרבות ערכי השוויון, הצדק החברתי, ההגדרה העצמית ורב התרבותיות. לפי רוב, את ערכים אלה מבטיחה מערכת משפט עצמאית". חברי המועצה הדגישו: "מערכת משפטית עצמאית היא חומת הגנה על שלומן ורווחתן של השכבות המוחלשות מפני הפרת זכויותיהן האזרחיות והחברתיות מול בעלי העוצמה הכלכלית והפוליטית". עוד הדגישו: "קיומה של רשת ביטחון סוציאלי שוויונית ושקופה  והשמירה   עליה  הם   האינטרס   של   כלל אוכלוסיית ישראל ובמיוחד של האוכלוסיות הנשענות על שירותי הרווחה". עוד הוסיפו: "אנו חרדים להשפעה השלילית של מרכיבי ההפיכה השלטונית. אלה נועדו להחליש את כוחם ואת עצמאותם של שומרי הסף. הפיקוח על שמירת האיתנות, השקיפות והשוויוניות של מערכות הביטחון הסוציאלי בישראל עתיד להיפגע אנושות".

נהיה "כמו אמריקה"?

כאמור, הגידול במספר המשפחות הזקוקות לסיוע מזון אינו עולה בקנה אחד עם הבטחותיו של יו"ר ש"ס, השר לשעבר אריה דרעי. זה לא היסס להציב את הנושא במרכז קמפיין הבחירות האחרון שניהלה מפלגתו (2022). הקמפיין אף פרסם סרטון בו נראה דרעי קורא: "לחלק לרעבים תלושי מזון כפי שעושה ארצות הברית".

דרעי שיבח את "הישגו" העיקרי בתור שר הפנים בממשלת נתניהו האחרונה – חלוקת תלושי מזון לנזקקים בעת משבר הקורונה. ארה"ב הייתה הראשונה להנפיק תלושי מזון, זאת במהלך המשבר הגדול שפקד את הכלכלה הקפיטליסטית העולמית בשנות ה-30. חלוקתם נמשכת עד היום, ועל פי נתונים רשמיים משתמשים בהם דרך קבע 43 מיליון אזרחים אמריקאיים (מתוך 330 מיליון).

תלושי המזון הם משרידיה האחרונים של מדיניות הרווחה שהציג הנשיא רוזוולט בשנות המשבר הקפיטליסטי, והגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-60. עלות הנפקת התלושים השנתית עומדת על למעלה מ-50 מיליארד דולר, אותם מעביר הממשל האמריקאי לתעשיית המזון ולבעליה. התלושים לא תקפים לרכישת תרופות, מוצרי היגיינה או ויטמינים.

   מדיניות הרווחה האמריקאית לא כוללת קצבאות ילדים ולא מקנה לאזרחיה חופשה שנתית בתשלום, חופשת לידה בתשלום או שירותי בריאות ממלכתיים. לכן, ראוי לשאול מדוע מעוניין דרעי בכך שישראל תהיה "כמו אמריקה?"

הממשל האמריקאי קובע את הזכאות לתלושי המזון על בסיס מבחן הכנסות והוצאות משפחתיות. בשונה מכך, הטיל דרעי את הסמכות לחלוקת תלושי מזון במהלך מגפת הקורונה על הרשויות המקומיות, והורה להקצותם למשפחות הזכאיות להנחה של 70% ומעלה בתעריף הארנונה. לא ברור מדוע בחר דרעי להסתמך על נתוני הארנונה לקביעת הזכאות לתלושים, שכן נתוני הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה עמדו לרשותו.

הזכאות לתלושי מזון על בסיס היקף ההנחה בארנונה יצרה מצב אבסורדי. המדינה חילקה את משאביה הציבוריים בצורה עקיפה, והותירה קשישים, משפחות חד-הוריות ובעלי מוגבלות מחוץ למעגל מקבלי הסיוע. אלא שלפי דרעי, במשפחות שקיבלו את הסיוע היו שבעה ילדים ויותר.

הבטחות… יש לקיים?

אילו רצה דרעי להיטיב עם המוחלשים, יכול היה להעביר תלושי מזון ישירות לרבבות מקבלי קצבות הבטחת ההכנסה והמזונות, או לקשישים ולנכים החיים מתחת לקו העוני. כאמור, נתונים אלה קיימים במחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. אם ברצונו למגר את העוני מן היסוד, הכלים לכך עומדים לרשותו: תוספות שכר (ובייחוד העלאת שכר המינימום ל-60% מגובה השכר הממוצע), הגדלת שיעורי הקצבאות והשקעה בדיור ציבורי.

דרעי נאלץ להתפטר מהכנסת הקודמת כדי להציל את עורו. זאת לאחר שהואשם ונשפט בגין עבירות מס והלבנת הון. בינתיים, מונע ממנו המצב המשפטי לכהן כשר. דרעי הציג במערכת הבחירות הבטחה מפורשת: "נתנה את כניסתנו  לממשלה בשריון מיליארד שקל בכל שנה עבור כרטיס הביטחון התזונתי לזכאים. זאת כחלק מתוכנית כוללת למיגור העוני ולסיוע לאזרחי ישראל הקורסים תחת יוקר המחייה המשתולל שהעמיקה הממשלה האטומה של לפיד וליברמן".

אין ויכוח בנוגע לאטימות הממשלה הקודמת. עם זאת, דרישתו של דרעי להוסיף למערכת הרווחה מיליארד שקל בלבד היא הוכחה לאטימות מפלגתו שלו. תקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת עומד על יותר מ-400 מיליארד שקל. על כן יש לשאול – האם יפתרו הפירורים שמציע דרעי את היעדר הביטחון התזונתי ממנו סובלים מיליון ילדים וקשישים (אליבא דתשדיר הבחירות של ש"ס)?

תקציב משרד הרווחה לסיוע במזון יעמוד השנה על 250 מיליון שקל. בשנה הבאה, 2024, יעמוד אותו תקציב על 500 מיליון שקל. זה לא בדיוק הסכום שהבטיח דרעי במהלך הבחירות. בראיון ל"כאן ב'" קידם את תוכניתו לחלק כרטיסי מזון לנזקקים בהיקף של "מינימום מיליארד שקל באופן קבוע (סכום אשר יבטא התקציב)". "בתקופת הקורונה", סיפר דרעי, "לקחתי 700 מיליון שקל וחילקנו כרטיסי מזון לעניים. זה הציל אותם, פשוטו כמשמעו".

הכרטיסים שאליהם התייחס יו"ר ש"ס חולקו במספר פעימות במהלך 2021. למרות זאת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נרשמה בשנה הנוכחית עלייה של 1.1% בשיעור העוני של משפחות לעומת 2022. דרעי, המבלה את חופשותיו בשהייה במלונות יוקרה בשוויץ, ראוי להיות האחרון לדבר בשם הרעבים והמוחלשים. במערכת הבחירות האחרונה הוא אף הוסיף לדמגוגיה שלו מימד נוסף: גזענות. בתשדיר הבחירות נראה דרעי טוען כי "חמישים מיליארד שקל נלקחו מהחלשים וניתנו לערבים".

לפי דרעי, האוכלוסייה המוחלשת בישראל מונה יהודים בלבד. הוא מתעלם מהעובדה שהעוני בקרב הערבים נפוץ יותר. אחד מכל שלושה ילדים ערבים חי בעוני. זאת בעת שבקרב כלל הילדים בישראל (כולל הערבים) אחד מכל חמישה חי בעוני. האמירה לפיה "חמישים מיליארד שקלים ניתנו לערבים" היא שקר בוטה. ממשלת נתניהו (בה כיהן דרעי כשר) אמנם הבטיחה מענקי סיוע לחברה הערבית בגובה 32 מיליארד שקל. אך כצפוי, רובם טרם הגיעו ליעדם.

זה לא סיוע, אלה כספים קואליציוניים

 "לא קיים כל קשר בין ביטחון תזונתי ויציאה ממעגל העונילבין כרטיסי המזון שמעוניין יו"ר ש"ס לחלק", אמר פרופ' רוני סטריאר בראיון ל"כלכליסט" (9.3).  במהלך הראיון ביקר סטריאר בחריפות את המדיניות הכלכלית שמקדמת ממשלת הימין. לדבריו, "אלה כספים קואליציוניים, ולא קיים כל קשר בין תוכניות הממשלה לבין ביטחון תזונתי".

סטריאר התבסס על נתונים שאסף: "לפי בדיקות שערכתי, 14% בלבד מהאזרחים הנתונים בחוסר ביטחון תזונתי עומדים בקריטריון שקבע דרעי לצורך קבלת התלושים. חיוני לדרוש כי הסיוע התזונתי יגיע לידיים הנכונות". לדבריו, מתקצבת המדינה את המיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה ב-100 מיליון שקל בלבד. המיזם מצליח לספק מזון לכ-10% מהמשפחות הרעבות בישראל. לאחרונה, הגיש סטריאר לשר מרגי תוכנית חדשה שיישומה דורש 1.6 מיליארד שקל. זו אמורה להיות מיושמת באופן הדרגתי לאורך ארבע שנים. השר מרגי, כמובן, לא אימץ אותה. כלומר – אין מיליארד ואין 1.6 מיליארד שקל. הרעבים ימשיכו לרעוב ללחם.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/119442