ממשלת הימין פוגעת בנשים: מבט מגדרי על הצעת התקציב וחוק ההסדרים

ייצוג הנשים בממשלת הימין ובמוסדותיה מבטא נסיגה: הנשים הן מיעוט בממשלה ובכנסת. שיעור הנשים בקואליציה הוא 14% ושיעורן בכנסת – 24% בלבד. נשים מכהנות בראש ארבע ועדות כנסת מתוך 25. יתר על כן, למעט מנכ״לית משרד העבודה, כלל לא מונו מנכ”ליות למשרדי הממשלה.

פעילות פמיניסטיות מצביעות  על פגיעה בנשים כסימפטום של ההפיכה המשטרית שמקדמת ממשלת הימין. זו העמידה על סדר היום של הקואליציה שורה של הצעות חוק אשר יגררו פגיעה בזכויות הנשים. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון גם בענייני ממון ורכוש מבססת מערכת משפט הלכתית המדירה נשים. האחרונה עתידה לפגוע בכלל הנשים המצויות בהליכי גירושין, ובפרט בעגונות ובמסורבות גט. כמו כן, מבטיחים ההסכמים הקואליציוניים לסיעות הדתיות והחרדיות חוקים המתרים הפרדה מגדרית. התיקון המוצע לחוק האיסור אפליה במוצרים עלול אף הוא לפגוע בנשים, בכך שיאפשר לבתי עסק כפיית הפרדה מגדרית או הרחקה של עובדות.

הממשלה פועלת לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים לשנים 2024-2023 בשיאה של סערת ההפיכה המשפטית. לדברי הסוציולוגית ד”ר יעל חסון, ראש תחום המגדר במרכז אדוה, “הנשים מודרות מדיוני התקציב וחוק ההסדרים”. יתר על כן, ממשיכה חסון, “המדינה מזניחה את מערכות הבריאות והרווחה ומסרבת לחזק את התשתיות האזרחיות-אנושיות החיוניות והבסיסיות”. במקום זאת, החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי בבסיסי התקציבים של כל משרדי הממשלה בגובה 3% בשנתיים הקרובות ושל 1.5% ב-2025. זאת נוסף לקיצוץ בתקני כוח האדם בכל אחת משלוש השנים הבאות.

קיצוצים אלה יפגעו בעיקר בנשים העובדות, שהן רוב המועסקים במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה. “נשים הן 62.5% מכוח העבודה בשירות המדינה: 75% מהעובדים במשרדי הבריאות והחינוך ו-78% מעובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עם זאת, שיעורן פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות”, הדגישה חסון במסמך שפרסם לאחרונה מרכז אדוה.

הפגיעה בזכות השביתה

מגמה נוספת שתזיק לעובדות היא הפגיעה בזכות השביתה של עובדי המדינה הכלולה בחוק ההסדרים המוצע. לפיו, בלא אישור מראש מצד הממונה על השכר במשרד האוצר, לא ניתן יהיה להגיע להסכמות בדבר סיום שביתה הכוללות החזר תשלום לעובדים בגין ההיעדרות. איגודי עובדות – עובדות סוציאליות, מורות, אחיות כוללים חלק ניכר מעובדי המדינה.

חוק ההסדרים לכאורה מתייחס לעומס הקיים במערכות הציבוריות. הוא מצביע על המחסור החמור ברופאים במערכת הבריאות, כמו גם על השחיקה והעומס שהם חווים. “אך במקום להשקיע במערכת עצמה ולהגדיל משמעותית את מספר התקנים, מציעה הממשלה להתמודד עם העומס על ידי   ביטול  החובה  לחתימת  רופא  על  תעודת  מחלה  בגין ארבעת ימי מחלה” – מציינת חסון.

הצעה פוגענית נוספת היא גביית תשלום ממי שקבע תור לרופא מקצועי ולא ביטל אותו עד 24 שעות מהמועד. “זו הצעה שאינה רואה את חלוקת העבודה המגדרית: נשים, בהיותן המטפלות העיקריות בבני המשפחה, גם מלוות אותם יותר לבדיקות ולטיפולים רפואיים”.

חינוך חינם מגיל שנתיים – הבטחה בעלמא

הבטחת הבחירות של בנימין נתניהו לחינוך חינם מגיל לידה הוחלפה בהבטחה לחינוך חינם מגיל שנתיים. כידוע, חופשת הלידה בתשלום מסתיימת בישראל בחלוף 15 שבועות. כרבע בלבד מכלל התינוקות בישראל מטופלים במסגרות מפוקחות ומסובסדות. היתר מטופלים בבתיהם או במסגרות פרטיות להן משלמים הוריהם כסף רב מכיסם.

על פי הארגונים המפעילים את מעונות היום, קיים מחסור בכ-3,000 מטפלות. זאת בשל שכרן הזעום ותנאי העבודה הקשים. כתוצאה מכך, נסגרו מעונות רבים בשנתיים האחרונות. במעונות עובדות נשות צוות מעטות יחסית למספר התינוקות, והן ברובן לא עברו הכשרה מתאימה. תעריפי המעונות והמשפחתונים גבוהים, והאינפלציה הגואה צפויה להעלות את מחירי השכירות ואת עלויות תפעולם. “לא ברור כיצד תספק התוכנית הנוכחית מענה לסוגיות אלה”, מדגישה חסון ומוסיפה: “אחת מהתוכניות שמציעה הממשלה מתמקדת בסבסוד עלות שכר הלימוד של כלל הילדים באמצעות שוברים שיהיו ניתנים למימוש במוסדות ציבוריים ופרטיים. המשמעות היא העמקה של הפרטת מערכת הטיפול בגיל הרך, תוך פגיעה אפשרית במעונות הציבוריים”.

 בנושא מניעת אלימות נגד נשים, מדגישה חסון: “לא ברור כיצד תתוקצב התוכנית למניעת אלימות במשפחה. התוכנית הלאומית [בנושא זה] שאישרה הממשלה בשנת 2017, טרם תוקצבה במלואה והמלצותיה טרם יושמו”.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/119442