יום האישה הבינלאומי: זעקה נגד רצח נשים בתיאטרון הערבי

הצגת היחיד “עיישה” של התיאטרון הערבי מעמידה במרכזה את נושא רצח הנשים בחברה הערבית. המופע הוצג כבר בערים ובכפרים רבים ברחבי הארץ ונחל הצלחה רבה. הירחון “אל-אצלאח” (“תיקון”) פרסם ריאיון עם המחזאית והשחקנית וידאד סרחאן, ילידת מג’ד אל-כרום ובוגרת התוכנית לדרמה ולמשחק במכללת אורנים.

סרחאן חיברה את המחזה ומשחקת בו. היא סיפרה בריאיון כי הוריה התנגדו בתוקף ללימודי המשחק שלה: “הסירוב של אבי גבר בכל פעם שניסיתי לשכנע אותו או שביקשתי מאחרים לשכנע אותו כי זה רצוני. אך בסוף הוא השתכנע”. להלן קטעים מהריאיון:

מה היחס לתיאטרון בקרב החברה הערבית?

מי שעומד על הבימה יודע היטב עד כמה התיאטרון הוא מדיום שמבטא שפה משותפת בין עמים וקבוצות. בנוסף, התיאטרון הוא מרחב חינוכי ותרבותי. הוא מבטא רגשות אישיים וקולקטיביים, ומעלה על סדר היום נושאים שנויים במחלוקת. יש להמשיך ולחזק את התיאטרון בחברה הערבית ולהעניק לו יותר משאבים. אני אופטימית,  כי  אני  רואה  את הצמא הגובר של הציבור לתיאטרון.

המחזה “עיישה” זכה בפופולריות רבה. במה הוא עוסק?

אכן, המחזה נתקבל בצורה נהדרת מאז בכורתו בסוף 2019. הוא מציג את סיפורן של נשים שנרצחו בידי בן משפחה, בעל או אח. ניסיתי לבטא בו זעקה נגד אלימות ורצח נשים בהקשר שנקרא “על כבוד המשפחה”. כולי תקווה שהמחזה יגיע לכל מקום בו נשים נאבקות למיגור האלימות כלפיהן.

אני מזמינה מנהלי בתי ספר ומתנ”סים נוספים לצפות בהצגה ולהביאה לצופים – צעירים ומבוגרים כאחד. אני מעודדת אותם להזמין הצגות באופן כללי – קיים שפע של מחזות מעולים, וחיוני לחשוף את הציבור לעולם התיאטרון.