שנה לפלישה הרוסית הקטלנית לאוקראינה: עידן המלחמות המופרטות
מבין מעשי הזוועה המתחוללים בה מדי יום, בולטים אלה שמבצעת החברה "קבוצת וגנר"
תחקיר בנושא תעשיית הדיסאינפורמציה, הריגול והדיכוי ברחבי העולם, שפורסם השבוע במספר כלי תקשורת (בהם “הארץ” ו”דה מרקר” המקומיים), מעלה כמה שאלות. התחקיר חושף את פעילות החברה של האחים חנן שבסיסה במודיעין ושל החברה פרספטו (בבעלות ליאור חורב ורועי בורשטיין) הממוקמת ברמת גן. חברות אלה מספקות בין השאר שירותי ריגול למשטרים דכאניים ברחבי העולם, ואחראיות למתקפות סייבר רבות בשירות לקוחות פוליטיים ופרטיים.
את התחקיר הפיק קונסורציום בו חברים כ-100 עיתונאים מכ-30 גופי תקשורת. ארגון נוסף המעורב בתחקיר הוא פורבידן סטוריס, המגן על עיתונאים הסובלים מאיומים ומרדיפות המובילות לעיתים לרציחתם.
השאלות ששואל התחקיר הן: האם פעילות החברות חוקית? האם מותר להן לעשות שימוש בעל השלכות בידע שהן רוכשות בשירותי המעקב והריגול הישראליים? סוגיה נוספת ולא פחות חשובה שמעלה התחקיר מתייחסת למדינה בה פועלות החברות, ואשר לכאורה מעלימה עין מעיסוקיהם המפוקפקים. אלא שהתחקיר מעלה את החשש כי המידע הרגיש שאוספות החברות “עובר הלאה” ומגיע לממשלות ולמקבלי החלטות.
תקדים אן.אס.או.
מן הראוי להתייחס לשאלות אלה בצל התחקיר שפרסם “כלכליסט” בעניינה של חברת אן.אס.או. הישראלית בינואר אשתקד. בנוגע לפעילות החברות במסגרת החוק – מספיק לבחון את פעילותה של משטרת ישראל, המשתמשת ברוגלה “פגסוס” (אותה פיתחה אן.אס.או.) נגד אזרחי ישראל. לשאלה, האם שירותי המודיעין הממלכתיים משתמשים בידע שצברו גופי מודיעין פרטיים טרם ניתנה תשובה. אך על דבר ברור מצביע התחקיר: פעילות חברות הריגול היא אך קצה הקרחון של מגמת הפרטת המלחמות.
בעידן הקפיטליזם הניאו-ליברלי אין לצפות לתרחיש אחר. בשבוע שעבר (13.2) נהרג איש משמר הגבול סמ”ר אסיל סואעד, תושב חוסנייה שבגליל, מכדור שירה איש חברת אבטחה פרטית. זאת לאחר שילד פלסטיני בן 13 דקר את סואעד בעת שביצע בדיקה לנוסעי אוטובוס במחסום בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אכן, המחיר שגובה הפרטת מערכת הביטחון לא פוסח על אזרחי ישראל.
אך את התוצאות המפלצתיות ביותר, להן גורמת הפרטת המלחמות, ניתן למצוא בלוחמה הבלתי פוסקת באוקראינה. מבין מעשי הזוועה המתחוללים בה מדי יום, בולטים אלה שמבצעת החברה “קבוצת וגנר” (ר’ הלוגו כפי שפורסם באתר ההחברה). מדובר בתאגיד פרטי בבעלות האוליגרך יבגני ויקטורוביץ’ פריגוז’ין, המקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
לפריגוז’ין שנולד בלנינגרד ב-1961 עבר מפוקפק: בעידן הסובייטי, נשפט ב-1979 בגין גניבה, וב-1981 נשפט ונידון ל-12 שנות מאסר באשמת שוד, הונאה והפעלת רשת של זנות קטינים. פריגוז’ין שוחרר מהכלא בעקבות התפרקות ברית המועצות, ולאחר שריצה תשע שנות מאסר בלבד. ב-2014 הקים האוליגרך את חברת שכירי החרב “קבוצת וגנר”, העוסקת בין היתר בלחימה, באיסוף מודיעין, בסחר נשק ובגזל אוצרות טבע במדינות באפריקה.
הפעילות נוגדת את החוקה, אז מה?
שכירי החרב של פריגוז’ין נצפו לראשונה בעודם מלווים את הצבא הרוסי בעת פלישתו לחצי האי קרים ב-2014. אך שמה של הקבוצה עלה לכותרות ברחבי העולם בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר אשתקד, בה השתתפו “חייליה”. “חייליה” במרכאות, שכן חוקת הפדרציה הרוסית מעניקה למדינה מונופול על הכוח הצבאי. לכן, חל איסור על הקמת צבאות פרטיים.
פריגוז’ין תועד פוקד בתי כלא ברחבי רוסיה על מנת לגייס אסירים לשורות “קבוצת וגנר”. בהקלטות הוא נשמע מבטיח “חנינה ומשכורת” לכל מגויס. ואכן, כמה מלוחמי הקבוצה, אשר שבו לרוסיה לפני מספר חודשים, הציגו בפני כתב “לה מונד” הצרפתי תעודות חנינה שקיבלו. זאת בעוד שהחוקה הרוסית קובעת כי רק מערכת המשפט רשאית להעניק חנינה, ובוודאי שאין הדבר בסמכות תאגידים עסקיים.
כמה לוחמים מ”קבוצת וגנר” לוקחים חלק פעיל בכיבוש אוקראינה? כמה מהם נהרגו או נפצעו? אין לדעת. שום צד אינו מפרסם נתונים והספקולציות רבות. מה שידוע בבירור הוא עונשו של מי שמעז לפרוש מהקבוצה: דמיטרי יאקושצ’נקו, רוצח מורשע בן 44, שוחרר מהכלא כדי להילחם במסגרת התאגיד. בהגיעו לשדה הקרב באוקראינה, ערק מהקבוצה, נתפס והואשם “בבגידה ובכניעה”, ומפקדיו רצחו אותו במכות פטיש. יצוין כי סרטון ההוצאה להורג הופץ בידי “קבוצת וגנר” למען יראו וייראו.
“קבוצת וגנר” אינה פועלת רק באירופה המזרחית. שכירי החרב השתתפו גם בלחימה בסוריה, ובחודשים האחרונים אף נתגלו במדינות מערב ומרכז אפריקה. שם משימתם משתלבת בניסיון לדחוק את רגלי האימפריאליזם הצרפתי לטובת האימפריאליזם הרוסי.
הכל יודעים, ברוסיה ומחוצה לה, כי לפריגוז’ין תפקיד מרכזי בהנהגה הבלתי פורמלית של הקרמלין. נוסף לכך, לא קיים צל של ספק כי צבר את הונו בעזרת תפקידו. במקרה שלו, שלובים האינטרסים הממלכתיים בשיקוליו האישיים. הקפיטליסט במוסקבה צופה בנעשה ממרומי מגדליו.
תזכורת – מאמר המערכת של “זו הדרך” שפורסם יממה לפני הפלישה הרוסית, 23 בפברואר 2022:
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
