בילי הולידיי: הזמרת השחורה שנרדפה על ידי ממשלת ארה”ב בגלל שיר אחד

הסרט “ממשלת ארה”ב נגד בילי הולידיי” (ארה”ב, 2021) מוקרן כעת בבתי הקולנוע. הסרט מגולל את סיפור חייה המרתק של הזמרת, שכונתה “ליידי די” וזכתה באהדת הקהל, אך עד ליום מותה לפני 60 שנה הייתה יעד לרדיפה מצד הממשל האמריקאי.

בילי הולידיי נחשבת אחת מזמרות הג’אז הגדולות בכל הזמנים. נוסף לכישרונה העצום, הייתה הולידיי אישה חזקה שנאלצה להתמודד עם טראומות ילדות, עם מערכות יחסים הרסניות, עם התמכרות לסמים ועם גזענות והתנכלות בלתי פוסקות מצד ממשלת ארצות הברית.

עלילת הסרט, בכיכובה של אנדרה דיי ובבימויו של המועמד לשני פרסי אוסקר לי דניאלס (“פרשס”), מתרחשת בסוף שנות ה-30 בארה”ב. אז, תחת מדיניות ההפרדה הגזענית של חוקי ג’ים קרואו, לא הורשו שחורים לנוע בחופשיות במרחב הציבורי. למרות היותה כוכבת בינלאומית, ספגה בילי הולידיי יחס מפלה בשל היותה אפרו-אמריקאית: היא נאלצה להתגנב לבימה דרך המטבח או השירותים, ובמהלך סיבובי הופעות נאלצה ללון באוטובוס בעוד שחברי להקתה הלבנים לנו בבתי מלון.

מעשה לינץ’ אחד שתועד

באותן שנים ביצעו גזענים מעשי לינץ’ בשחורים באין מפריע, ובילי הולידיי לא יכלה להתעלם מכך. היא שרה את השיר “פרי מוזר”, אותו חיבר המשורר והמורה הקומוניסטי היהודי אייבל מאירופול. השיר פורסם לראשונה ב-1937 בעיתון של איגוד עובדי ההוראה, והמגזין “טיים” הכתיר אותו ב-1999 כ”שיר המאה” בארה”ב. אך השיר היה גם מקור צרותיה של הזמרת. הוא נכתב בעקבות מעשה לינץ’ בשני צעירים שחורים – תומאס שיפ ואברהם סמית’. הם נרצחו בידי המון אכזרי במריון, אינדיאנה ב-7 באוגוסט 1930. ביממה שקדמה להירצחם, נעצרו השניים בידי המשטרה והואשמו ברצח פועל לבן ובאונס חברתו.

המון זועם חמוש בפטישים, בברזלים ובאלות פרץ לתא המעצר בו ישבו, הוציא אותם והכה אותם למוות. השוטרים שהיו בתחנה אף הצטרפו למעשה. לאחר שהוכו למוות, נתלו הגופות לראווה. מקרה זה לא היה יוצא דופן באותה תקופה, אולם לורנס בייטלר, צלם שנקלע למקום, צילם את שתי הגופות התלויות בכיכר העיר והמוקפות קהל לבן ומריע.  התמונה  זכתה  בתפוצה  רחבה  והודות לכך  בלט  האירוע

בהשוואה למקרים דומים שלא תועדו.

השיר ביטא את כאבם של הקורבנות האפרו-אמריקאים שנטבחו בדרום ארצות הברית. בביצועה של הולידיי, הוא הפך המנון מחאה, ובישר את הקמת התנועה לזכויות האזרח. ממשלת ארצות הברית וסוכניה החשאיים חששו עד מאוד מרוחות השינוי להם קרא השיר, ואסרו על הולידיי לשיר אותו. סוכנים פדרליים עקבו אחר הזמרת ובהמשך החליטו לעצור אותה. היא הושלכה לכלא בטענה כי השתמשה בסמים. אך איש לא הצליח לשבור את רוחה ולהשתיק את קולה.

קולה של דיי

לנעליה הגדולות של הולידיי נכנסה המוסיקאית והשחקנית אנדרה דיי. זו העידה כי ליידי די השפיעה על הסגנון המוסיקלי שלה. הופעתה של דיי מופתית. הזדהותה עם הולידיי ניכרת בכל סצנה, והיא חושפת את עצמה באומץ מול המצלמה. דיי זכתה בפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט, והייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר בטקס האוסקר האחרון.

את הסרט מלווה פסקול עוצמתי המורכב משיריה של הולידיי. קולה המחוספס והמרגש מצליח ללכוד את האוזן ואת הלב באופן שנדיר לחוות בימינו. הולידיי יצרה סגנון שהיה ייחודי לה, והוא זכה בהצלחה בזכות קולה יוצא הדופן והכריזמה שנטפה ממנה. “אין שני אנשים על פני כדור הארץ שהם זהים, וזה חייב להיות ככה במוסיקה, או שזו לא מוסיקה”, אמרה.