יו”ר ההסתדרות מסרב לחשוף חוות דעת משפטית על השלכת ההפיכה המשטרית על העובדים

יו”ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, המסרב בתוקף להשתמש בנשק השביתה כדי להיאבק בהפיכה המשפטית שדוהרת קדימה מסרב לפרסם חוות דעת העוסקת בהשלכותיה על העובדים. כפי שפורסם הבוקר (שלישי) ב”דה מרקר”, היועץ המשפטי של ההסתדרות זה יותר מעשור, עו”ד יחיאל שמיר, מתנגד לחוקים שמקדמת הממשלה, וסבור כי הם עלולים לפגוע בזכויות עובדים ולהזיק להם.

ההסתדרות סירבה לאפשר לכתב “דה מרקר” לדבר באופן ישיר עם שמיר או לקבל בכתב את חוות דעתו המקצועית בדבר הסכנות שמציבים צעדי ממשלת הימין לזכויות עובדים בישראל, בטענה כי “חוות הדעת הפנימיות שמוציא היועץ המשפטי להסתדרות חוסות תחת חיסיון עו”ד־לקוח ואין אנו נוהגים לפרסם חוות דעת פנימיות אלה או להתייחס אליהן בפומבי”.

יצוין שבשעות הלילה אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה, שיאפשר לקואליציה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים. מרבית העיסוק הפוליטי והציבורי הוא בהשפעה על מינויי שופטים לבית המשפט העליון, אך הוועדה אמונה גם על מינוי שופטים לבית הדין לעבודה.

בניגוד לניסיונות להסתיר את עמדת המשפטנים על ידי יו”ר ההסתדרות, האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה הביעה “התנגדותנו הנחרצת למהלכים הבאים ולפגיעה שהם עלולים להשית על מערכת יחסי העבודה הקיבוצית בישראל”. האגודה היא עמותה בלתי-תלויה שמפגישה נציגי עובדים, נציגי מעסיקים, נציגי ממשלה ואנשי אקדמיה, שעוסקים בחקר וניהול יחסי עבודה בישראל.

לדבי האגודה, השינוי המוצע בוועדה למינוי שופטים – בית הדין לעבודה הוא אחד המנגנונים המוסדיים החשובים במערכת יחסי העבודה בישראל. הוא מתפקד הן כערכאה שיפוטית והן כמנגנון של דיאלוג ופשרה.” פוליטיזציה של הוועדה למינוי שופטים עלולה לאיין את הניטרליות של בתי דין אלה ולפגוע ביכולתם לתווך בסכסוכי עבודה – כאשר השלטון ממנה את הדיינים הם משרתים את צרכיו ומוטים לטובת בעלי העניין המזוהים איתו”. כמו כן, מהלכי החקיקה האחרונים – הליכים אלה, גם אם הושהו לעת זו, יחד עם הצעות חוק שונות שהונחו כעת ובעבר על ידי חברי הקואליציה, עלולים להביא לפירוק מערכת יחסי העבודה הקיבוצית אשר נבנתה במשך עשורים על ידי המדינה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. הצעות להחליש את זכות השביתה בצורה דרמטית, והחלשת המחויבות להסכמים קיבוציים הם לא פחות מניפוץ מערכת יחסי העבודה בישראל. הרפורמות המוצעות מסווה כוונות אלה באמצעות שימוש בעקרונות קונצנזואליים – חופש וזכויות הפרט, הגנה על הציבור וביזור הכוח – אולם בפועל חותרת להשיג בדיוק את ההפך.

נציגי הגופים השונים באגודה הביעו את מחויבותם לחיוניותן של התאגדויות בעולם העבודה למשטר דמוקרטי – זכות ההתאגדות היא אחד מעקרונות היסוד של יחסי עבודה במערכת דמוקרטית. היא יפה לעובדים ומעסיקים כאחד. “זכות זו מאפשרת את השמעת קולו של העובד היחיד, העצמאי, בעל המלאכה, התעשיין, שלא ישמע כשחקן בודד. במערכת כלכלית ללא התאגדויות, נשמע רק קולם של השלטון ושל שחקנים כלכליים חזקים במיוחד. להתאגדויות במערכת יחסי העבודה יש גם תועלות רבות. הן מהוות גורם מתווך בין היחיד לשלטון, מייצגות אידיאולוגיה כלכלית-חברתית, מייצגות אינטרסים משותפים ולכן גם מאפשרות את הכלתם ויישובם של סכסוכי עבודה בתוך מסגרת מוסכמת. הן מהוות את הבסיס ליצירת שינוי מוסכם על בסיס שוויוני. שכר מינימום, פנסיה חובה לכל עובד, שעות עבודה ומנוחה, חופשת מחלה וזכויות רבות אחרות  – כל אלה נוצרו קודם מתוך מאבקים, משא ומתן ופשרה בין ארגוני עובדים ומעסיקים, ורק אחר כך תורגמו לחקיקה”.

“המהלכים האחרונים שנוקטת הממשלה מבטאים ניסיון של קבוצה רדיקלית ושולית לנצל סיטואציה פוליטית על מנת להרוס את מערכת יחסי העבודה בישראל. אמת, כמו מערכות חברתיות רבות, גם זו אינה חפה מפגמים, אך אנו מחויבים להילחם על מנת שהתיקונים ייעשו במשותף, מתוך כבוד לחופש של השחקנים ולאיזון ביניהם”, סיכמו. על גילוי הדעת חתמו: היו”ר ד”ר גדי נסים, עו”ד אורלי ביטי, פרופ’ אביעד בר-חיים, יוסי גטניו, יצחק דויטש, פרופ’ יצחק הרפז, פרופ’ יעקב ויסברג, פרופ’ אלי וייץ, פרופ’ רן חרמש, פרופ’ שלומית יניסקי רביד, אמיר ירון, ד”ר עוזר כרמי, ד”ר לילך לוריא, עו”ד נעמי לנדאו, ד”ר פאינה מלמן סיוון, ד”ר רובי נתנזון, מיכאל פרויליך, ד”ר אביב קדרון ודורון קרני.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/118650