fbpx

מנהיגת העובדים האמריקאית האגדית מורה ופועלת טקסטיל: מרי האריס ג'ונס מתה ב-30 בנובמבר 1930

בגיל 60, היא נודעה בכינוי "אמא ג'ונס". ב-1902 זכתה להצלחה בארגון פעילות מחאה של עובדי מכרות

ב-30 בנובמבר 1930, בגיל 93 נפטרה, מנהיגת העובדים האמריקאיים מרי האריס ג'ונס, המוכרת יותר בשם "אמא ג'ונס". הייתה מורה ופועלת טקסטיל שהפכה למובילה בהתאגדות עובדים, הגנה על זכויות הפועלות והנהיגה שביתות גדולות ברחבי ארה"ב.

ג'ונס נולדה ב-1837 באירלנד והיגרה עם משפחתה לארצות הברית בילדותה. לאחר מותם של בעלה וכל ארבעת ילדיה במגפת הקדחת הצהובה ושריפת בית המלאכה בו עבדה ב-1871, התגייסה לפעילות בארגוני העובדים הראשונים, בייחוד בענף המכרות. משנת 1897 , בגיל 60, היא נודעה בכינוי "אמא ג'ונס". ב-1902 זכתה להצלחה בארגון פעילות מחאה של עובדי מכרות. כעבר שנה היא ארגנה את "מצעד הילדים העובדים", מחאה נגד היעדר אכיפה של החוקים האוסרים על עבודת ילדים במכרות.

המצעד הגיע לביתו של נשיא ארה"ב דאז תאודור רוזוולט בניו יורק. הילדים נשאו כרזות עם הדרישה "רוצים ללכת לבית הספר ולא למכרות!". כאשר שמה לב כי רבים מהילדים איבדו אצבעות וסובלים מפגיעות שונות, היא ניסתה לפרסם כתבה על תנאי עבודת הילדים בפנסילבניה. היא התקשתה בכך, מכיוון שבעלי המכרות החזיקו מניות בכל העיתונים, ומשסורבה על ידי העורכים הצהירה כי "יש לה מניות בילדים הקטנים" וכי תמצא דרך לדאוג לפרסום. מזכירתו של הנשיא דחתה את פנייתה להיפגש עמו, והציעה לו לכתוב לו מכתב בבקשה לארגן מפגש. אמא ג'ונס כתבה מכתב כזה, שלא נענה, אולם למרות סירובו של הנשיא להיפגש עימה – עורר מצעד הילדים הדים תקשורתיים, אשר הביאו את נושא עבודת הילדים לקדמת סדר היום הציבורי.

חרף גילה היא תמכה ועודדה את הכורים בשביתתם, מול שוברי השביתה והבריונים שנשכרו לשבור את רוחם. היא האמינה כי "אדם עובד צריך לקבל משכורת שתאפשר לאשתו להישאר בבית ולטפל בילדיהם". היא החלה להיות מעורבת גם במפלגה הסוציאליסטית של אמריקה והצטיינה בארגון נשותיהם וילדיהם של עובדים להפגנות תמיכה במאבקי העובדים. במהלך משפטה אשר אסר על קיום כינוסי עובדים, אמר עליה ריס בליזארד, התובע המחוזי של מערב וירג'יניה "הנה יושבת כאן האישה המסוכנת באמריקה. היא מגיעה למדינה בה שוררת שלום ורווחה, מרימה את אצבעה, ועשרים אלף עובדים שהיו מרוצים מניחים את כליהם ועוזבים את העבודה."

בשנת 1901 פרצה שביתה במפעלי המשי של פנסילבניה כשנערות עובדות ביקשו לקבל שכר זהה למבוגרות. ג'ון מיטשל, נשיא איגוד הכורים בו הייתה חברה אמא ג'ונס, שלח אותה לצפון מזרח פנסילבניה בחודשים פברואר וספטמבר, על מנת לעודד את אחדות השורות בקרב השובתים. היא ארגנה את נשות העובדים להתארגן ל"מיליציה" אשר תפקידה למנוע באמצעות מטאטאים את כניסתם של שוברי השביתה למפעל, תוך שהיא מכה בסיר וצועקת "הצטרפו לאיגוד!". לגישתה נשים צריכות היו לעודד את העובדים להתארגן, אף כי לא האמינה כי נשים צריכות לעבוד בעצמן. היא כעסה על ניצול הנערות בעבודה.

ב-1912 השתתפה כמארגנת ודוברת בשביתה של עובדי מכרות פחם בווירג'יניה, שהתפתחה לקרב יריות בין הפועלים השובתים למיליציה הפרטית של הבעלים. ממשל צבאי הוכרז ובוטל פעמיים באזור לפני שג'ונס נעצרה ב-13 בפברואר 1913. היא הובאה בפני בית דין צבאי תוך שהיא מואשמת בין השאר בקשירת קשר לרצח. היא סירבה להכיר בסמכותו של בית המשפט ונשפטה ל-20 שנות מאסר. לאחר 85 ימי מאסר שוחררה, במקביל להקמת ועדת חקירה לתנאי העבודה במכרות על ידי הסנטור ג'ון וורת' קרן. מספר ימים לאחר מכן נעצרה שוב כשארגנה עובדי מכרות בקולורדו. לאחר ששהתה זמן מה בכלא, גורשה מן המדינה.

בשנת 1924 עמדה שוב אמא ג'ונס למשפט בהאשמה של המרדה, הוצאת לשון הרע ודיבה ב-1925 זכה המעסיק צ'ארלס א. אלברט במשפט נגדה בפיצויים על סך 350 אלף דולר. ג'ונס הוסיפה להיות מאגדת עובדים במסגרת האיגוד במהלך שנות ה-20, ועסקה בענייני איגוד עד יום מותה.

מרי הארי ג'ונס "אמא ג'ונס"

אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il

דילוג לתוכן